הלילות בכנען

אוסף שירים מתקופת היישוב 1882-1946, שהושרו בכנען - פלשתינה - ארץ ישראל. מידענים שונים שרים בעברית, יידיש וערבית. אסף, ערך והעיר יעקב מזור. מצורפת חוברת עם הסברים על השירים ופרטי ההקלטות, בעברית או באנגלית.

"היה זה בשנת תרע"א (1911) [לחגיגות חנוכה בחברון]... תלמידי כיתה ו' הכינו את החיזיון "מכירת יוסף" לכצנלסון, הפותח בשיר "יפים הלילות בכנען". התלמידים שיננו בהתלהבות את התפקידים וחסרה לנו נעימה ל"יפים הלילות" נעימה כנענית, מזרחית, הולמת למלים ול"אמנים". נסינו בכה ובכה עד שהגענו לנעימה הרווחת כיום לשיר זה"

מתוך הרצאה של אליהו הכהן על שירי העלייה השנייה (נרשם ע"י ד"ר טלילה אלירם)

אגדה מספרת על רחל היפה שחייתה בגליל. פעם פגשו אותה במסחה, פעם בראש פינה, היא הטריפה את דעתם של כולם, והיא בלתי מושגת וכל אחד היה בטוח שהיא אוהבת רק אותו. היו גרסאות רבות לסיפור ולא ברור מי היא הייתה. בסוף העלייה השנייה, היא נעלמה ואחר כך היא מופיעה בעלייה השלישית בשיר "אבינועם" (עממי ממקור רוסי):

רחל שבה ומופיעה בשיר "הטנדר נוסע" שחובר בשנת 1939 על ידי יעקב אורלנד לכבודם של "המשמרות הנעים", והולחן על ידי משה וילנסקי: "אהבתיך מאד רחל, לבי אלייך כמו טנדר מתגלגל". השיר זכה לביצועים מוכרים של אסתר גמליאלית, שושנה דמארי ועופרה חזה.

כצנלסון שכתב את "מה יפים הלילות" לא כתב: "אחי הלכו לרעות צאנם, להשקות העדרים, ורחל רחל שלי תטפס על ההרים" כפי ששרים, אלא "אחי הלכו לרעות את צאנם והשקות העדרים ואני גבעות אעלה ואשב על ההרים". אחד מאנשי השומר התאים לשיר מנגינה של שיר אהבה ערבי ארוטי ("שופתיה תכבז," מס' 18 בתקליטור "לילות כנען"). השם רחל הגיע משירו של ח"נ ביאליק "היא יושבה לחלון וסורקה שערה" שפורסם בין השנים 1910-1908 במסגרת "15 שירי עם" שראה אור בעיתונים "השילוח" ו"העולם". בשיר של ביאליק מופיעה דמותה של רחל כך: "בערב כי אצא אל משעול הקמה, ורחל אין עמי אין עמי הנשמה". למה ביאליק שילב את רחל בשירו? כי השיר אינו מקורי של ביאליק אלא תרגום או עיבוד של שיר ביידיש שפותח כך: "זי זיטץ אויפן פנסטר". גיבורת השיר הזה היא רוחלה. כך הגיע רחל מאודסה לשיר "מה יפים הלילות" (על-פי , ז' שמיר, "היא יושבה לחלון - תרגום מילולי של שיר-עם יידי או יצירה מקורית של ביאליק?", עתון 77: לספרות ולתרבות, גל' 67-66 [1985]: 17-16).

השיר של ביאליק הושר במנגינה של אותו השיר הערבי הארוטי הגס ולא ברור לאיזה שיר הותאמה המנגינה הזאת קודם. השירים של ביאליק ושל כצנסלון התחברו בהמשך לשיר אחד כי שרו את שניהם באותו הלחן. כך נוסף הבית המדבר על רחל לשיר "מה יפים הלילות בכנען". כמו כן הוסיפו לשירו של כצנלסון בתים נוספים (כמפורט בהערות לתקליטור "לילות בכנען"). נוסף לו גם פזמון חוזר שלא היה קיים בשיר המקורי של כצנלסון כי לשיר הערבי שממנו נלקח הלחן יש פזמון חוזר.

ניתן להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.