בואי אמי בואי הנה

השיר חובר בראשית שנות השלושים עבור התיאטרון הסטירי "הקומקום", שניהל המאירי בשנים 1927 - 1931. המחבר נתן לשיר את השם "רומנס", והקדישו למשורר הלאומי ח"נ ביאליק. השיר נדפס בשירון ב-1932. 

לשיר ארבעה בתים. בביצועו השתתפו גבר ואישה, בתפקידי חלוץ ואמו שבגולה. בגרסה המקורית, הראשון בחרוז של כל בית, הבן מזמין את אמו לעלות ארצה. האם עונה בשאלה שונה בכל בית (מה אראה... מה אשמע... מה אוכל... מה תתן לי...) הבן מצייר את הווי הארץ בצבעים ורודים. בשלושת הבתים הראשונים האם מסרבת: "לא אוכל ללכת שמה - זקנתי". בבית האחרון נעתרת לבנה. הגרסה המוקלטת של השיר מקוצרת ומעובדת. שלושה בתים לה (הבית השני חסר). הבית הרביעי מושר לפני הבית השלישי. בשניהם הזמר מדלג על החרוז הפותח ("בואי אמי... לארץ ישראל") ובכל הבתים - על המענה של האם בסוף הבית. אך המענה השלילי של האם ("לא אוכל" וכו') משמש כפתיחה של הבית הרביעי (שהוא השני בגרסה המוקלטת). 

שמעון פלמן (נ' 1923); יסוד המעלה 16.67.97. הקליט: יעקב מזור.