(107 נמצאו תוצאות)
הללויה הללי נפשי (תהילים 146)
… קטע זה הוא דוגמה לשירת תהילים המבוססת על נוסחה מלודית גמישה בשני חלקים, בפעמה … מתחלף. ז'נר זה הוא מן העתיקים ביותר במוזיקה הליטורגית הספרדית. הוא משמש לשירת תהילים בשלל אירועים, אך לא בפרקי … אפשר לשמוע בבית הכנסת הספרדי באיטליה. … המסורת הליטורגית הספרדית במערב אירופה בפי אברהם לופס קרדוזו … Amsterdam … …
קמתי להלל לשם האל הנכבד
… חשוב שנדפס בקושטא בשנת 1545 (מס' 19 באוסף). אפשר שהלחין את השיר חבר באסכולת הפייטנים הביזנטית שפעל בחצי האי קרים במחצית הראשונה של המאה ה-16, שכן השיר מופיע באוספי פיוטים רבים מכפא (פאודוסיה או תאודוסיה) … של המודוס. אפשר שללחן מקורות אשכנזים. … המסורת הליטורגית הספרדית במערב אירופה בפי אברהם לופס קרדוזו … Amsterdam … …
כל ברואי מעלה ומטה
… שיר זה מתאר את כל הברואים, ומהלל את אחדות האל. לפי המנהג הספרדי הוא מושר עם זריחת החמה, לפני תפילת שחרית. את השיר המקורי ובו האקרוסטיכון "שלמה" חיבר רבי שלמה אבן גבירול … לאו לוי ", AMTI 0201, רצועה מס' 12). … המסורת הליטורגית הספרדית במערב אירופה בפי אברהם לופס קרדוזו … Amsterdam … …
צור משלנו אכלנו
… היא מן הפיוטים הידועים ביותר בז'נר. השראתו היא ברכת המזון. השיר מושר למנגינה פשוטה במשקל משולש שדומה לשירי עם הולנדיים או גרמניים. הצירוף המאולץ של המנגינה לטקסט מעיד על המקור הזר של המנגינה. … המסורת הליטורגית הספרדית במערב אירופה בפי אברהם לופס קרדוזו … Amsterdam … …
השכיבנו
… שירת "השכיבנו" במנגינה מיוחדת בתפילת ליל השבת מאפיינת את מסורות צפון אפריקה, זאת וודאי השפיעה על שירת "השכיבנו" במסורת אמסטרדם. מלחינים הקשורים בקהילת … ואפשר שבמקורה הייתה לה פעמה ברורה. … המסורת הליטורגית הספרדית במערב אירופה בפי אברהם לופס קרדוזו … Amsterdam … …
לכה דודי
… שבת - טקס שפיתחו המקובלים בצפת במאה ה-16 - היא מן התפילות העשירות ביותר מבחינה מוזיקלית. שיאו הוא הפיוט "לכה דודי" מאת … 1505-1585). לכל קהילה מנגינות אחדות לפיוט זה, ואולם במסורת הספרדית-פורטוגלית הייתה מנגינה אחת ולה כמה נוסחים. לופס … באמצעות קישוט מלודי ועמעום הפעמה. … המסורת הליטורגית הספרדית במערב אירופה בפי אברהם לופס קרדוזו … Amsterdam … …
חיים לוק
… לוק ראה בבוזגלו מורה דרך משמעותי ושאף להמשיך את דרכו ואת שירתו בעולם הפיוט המרוקאי. עם העלייה של שניהם לישראל בשנות … יצירותיו ניתן למצוא את מוזיקת ה"אלא" (מוזיקה אנדלוסית) ואת שירי "שיר ידידות" (מסורת שירת הבקשות). כמו כן, הוא הקליט את … לוק לשמש כחזן וכרב בקהילת "אם הבנים" בלוס אנג'לס, קהילה ספרדית המתפללת בנוסח מרוקו. בשנת 2003 שב לישראל והמשיך בהפצת …
אברהם בניסו
… "בוויס-מרקס" ובית הכנסת שברחוב Lauderdale Road. הוא למד שירה בקולג' למוזיקה בלונדון ולאחר מכן התקבל ל"בית הספר … טנג'יר, ניס וישראל. בשנת 1974 הופיע בניסו ב פסטיבל החזנות הספרדית בירושלים, כמייצג את המסורת הספרדית-פורטוגלית. שנה לאחר מכן, ב-1975, הוא השתתף והופיע ב …
קדושה ליום כיפור
… כשהם מלווים בתזמורת בניצוחו של זוזו מוסא ומקהלת מזמור שיר. אחד הקטעים שבוצעו בפסטיבל היה הקדושה ליום כיפור בהתאם …
סיור סליחות מבוזר: תיווכו של הפיוט "אדון הסליחות" מבתי הכנסת הספרדיים אל המוזיקה הפופולרית בישראל
… מאוד, אבל בכל זאת - "אדון הסליחות" הפך להמנון של ממש. השיר - בה"א הידיעה - של הסליחות, ועם לחן שכולם מכירים. המעמד … של ממש", הפיוט "אדון הסליחות" (איור 1) בלחן הידוע במסורת הספרדית-ירושלמית (איור 2) זכה לפופולריות רבה ולמעמד מיוחד … מתוך המחזור "זכור לאברהם" איור 2: שתי גרסאות לנעימה הספרדית-ירושלמית לפיוט "אדון הסליחות" מתוך האנתולוגיה לחזנות …