עת שערי רצון

הבית הראשון והבית האחרון של אחד הפיוטים יוצאי הדופן מימי הביניים, המבוססים על עקידת יצחק, שחיבר במאה ה-12 ר' יהודה עבאס (התגורר בפאס שבמרוקו ובארם צובא שבסוריה). בליטורגיה הספרדית (ורק בה) השיר מקדים את תקיעת השופר. המנגינה הספרדית-מערבית המסורתית הזאת שונה מן המנגינה המשמשת את הקהילות הספרדיות-מזרחיות לפיוט הזה. על-פי המסורת, החזן שר את הבית האחרון של השיר ("לבריתך") בנוסח מעוטר של המנגינה ששר לפניו הקהל. בבית זה הטרילים במילים "תרועה" ו"תקיעה" הן כעין חיקוי לתקיעות השופר. השיר מסתיים במילים "אמור לציון שישועתה קרובה", שהן שיאה של תפילת ראש השנה. הנוסח ששר לופס קארדוזו דומה לנוסח שנרשם בלונדון במאה ה-19 (Aguilar-De Sola, 1857, עמ' 29-30, מס' 30, "עת שערי רצון"; Jessrun, 1931, עמ' 141, מס' 12, "לבריתך").