ארנו נדל

ארנו נדל נולד בוילנא, ליטא, והחל את חינוכו במוסיקה יהודית בקניגסברג אצל החזן אדוארד בירנבאום; תחילה כמשתתף במקהלת הבנים שלו, ולאחר מכן כתלמיד פרטי לחזנות. 

בשנת 1895 נרשם נדל במכון היהודי להכשרת מורים בברלין, ולאחר שסיים את לימודיו השתקע שם כמחנך ומנהל המקהלה בבית הכנסת קוטבוסר אופר.

נדל התעניין יותר ויותר באוסף המוסיקה היהודית, וב1923 מונה ע''י הקהילה היהודית בברלין לערוך אנתולוגיה של מוסיקה לבית הכנסת. נדל השלים את הפרוייקט בשנת 1938 והתכוון לפרסם את עבודתו באנציקלופדיה של שבעה כרכים בשם ''הללויה'' לשימוש חזנים וחוקרים של מוסיקה יהודית.

בשנת 1943 הועבר נדל לאושוויץ, שם נרצח. הוא הצליח להחביא אצל שכן את כל ספרייתו, כולל כתב יד של האנציקלופדיה, אשר הוחזרה בחלקה לעזבונו לאחר המלחמה. אריק מנדל רכש את מה שנשאר מהספרייה מאלמנתו של נדל, וכעת היא מוצגת כחלק מאוסף אריק מנדל בספריית שרייבר למוסיקה יהודית בקולג' גרץ ללימודי יהדות בפילדלפיה. 

 

ארנו נדל היה גם משורר וכותב מחזות מצוין. ספרו הראשון בשירה העוסק בפילוסופיית ניטשה, Aus vorletzten und letzten Gruenden , פורסם בשנת 1909.

עבודותיו המאוחרות עוסקות בנושאים יהודיים ותנכ''ים, כולל המחזה ''אדם'' (1917), ואוספי שירה ''Rot und gluehend ist das Auge des Juden'' והאוסף Der Suendenfall משנת 1920, Der Ton (1921) והאוסף  Juedische Volkslieder (1923)

בנוסף למוסיקה מבית הכנסת, אסף נדל מוסיקה עממית יהודית ממזרח אירופה, אשר פרסם במדורי המוסיקה של הוצאות הספרים הברלינאיות Gemeindeblatt der Jüdischen Gemeind ו Ost und West ובמאמריו על מוסיקה יהודית שכתב עבור הלקסיקון היהודי ובאנציקלופדיה ג'ודאיקה בגרמנית. 

 

ביוגרפיה מלאה (אנגלית) ניתן למצוא באתר מוסיקה והשואה - לחץ כאן