ארמונד סבח נולד ב-1952 במרקש שבמרוקו, ובגיל 10 עלה עם משפחתו לישראל. אביו השתייך למשפחה מוזיקלית, והיה קרוב משפחה של הזמר והמלחין המרוקאי המפורסם, סמי אלמגריבי. אהבתו הגדולה של אביו למוזיקה התבטאה לא רק במוזיקה שנשמעה תמיד בבית, אלא גם בתקליטים הרבים שמילאו אותו ואשר נקנו בכל הזדמנות אפשרית. כך, כבר מגיל ינקות ספג ארמונד סבח מוזיקה מרוקאית מכל הסגנונות.
לאחר שביקש מאביו שוב ושוב, קיבל ממנו ארמונד בגיל 6 גימברי במתנה. כישוריו המוזיקליים בנגינה החלו לצוץ כבר אז כאשר למד לבדו לנגן בגימברי ולכוון אותו, כך שהצליח לנגן בו יפה מאד. לאחר מכן קנה לו אביו אקורדיון, וגם בו למד לנגן במהרה ארמונד לבדו.
כשהגיע בגיל 10 לישראל החל לספוג את התרבות הישראלית. הוא החל לשמוע זמרים ישראלים ואת שירי הזמר העברי, כשהוא זונח את המוזיקה המרוקאית. בישראל החל ללמוד אקורדיון, גיטרה קלאסית, פסנתר וכינור אצל מורים פרטיים. החינוך המוזיקלי שקיבל היה ישראלי לכל דבר וכלל בעיקר מוזיקה מערבית קלאסית.
לאחר שסיים את לימודיו בתיכון הימלפרב בירושלים, נרשם סבח ללימודי תואר ראשון בחוגים לסוציולוגיה וללימודי אסלם ומזרח תיכון באוניברסיטה העברית. כעולה ממרוקו, אשר דיבר את השפה הערבית על בוריה, לימודי ערבית ותרבות האסלם השלימו את התעניינותו בתחום זה. במקביל ללימודיו השתתף סבח בתזמורת הסטודנטים של האוניברסיטה כנגן גיטרה חשמלית. הרפרטואר שלו באותה תקופה כלל בעיקר מוזיקת פופ כמו זו של 'הביטלס'.
באחד הימים, כשעוד היה סטודנט, קנה לו אביו בהפתעה עוד. סבח מספר כי הוא התרגז מאד והתנגד בכל תוקף לנגן בעוד את המוזיקה המרוקאית שהיתה בעיניו פרימיטיבית אל מול צלילי הגיטרה החשמלית שהיה להם ביקוש רב. אביו כמובן התאכזב, וארמונד הסכים בכל זאת לנגן בעוד מידי פעם, 'אך רק בחדר סגור כדי שצלילי העוד לא יביישו אותו'. אביו שרצה שיתמחה בנגינה בעוד הציע לו להכיר את אחד מחבריו, נגן עוד עירקי שהיה חלק מההרכב של אברהם סלמאן בתזמורת קול ישראל בערבית. אותו נגן שמע את ארמונד סבח מנגן בעוד ואמר שהוא לא צריך ללמוד אצל מורה כיוון שהוא יודע לבדו לנגן מעולה.
לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, רצה סבח לרכוש מיומנויות נוספות בנגינתו בגיטרה ופנה ב-1978 ללמוד באקדמיה למוסיקה בירושלים. שם הוא למד גיטרה קלאסית במחלקה לביצוע, וסיים תואר ראשון במסגרתו למד וניגן הרבה מוזיקת פלמנקו.
בתחילת שנות ה-80 הוצע לסבח לנגן ככנר אצל הפייטן ר' חיים לוק באולם 'בוסתן ספרדי' במרכז העיר ירושלים. אמנם, ניסיונו בכינור היה בעיקר עם מוזיקה קלאסית אותה למד לנגן בכינור במשך כעשור בנערותו. אולם ניסיון זה יחד עם היכרותו את המוזיקה המרוקאית מבית אביו הביאו אותו ללוות את ר' חיים לוק בכינור באופן שהאחרון התלהב ממנו ביותר. הוא דרבן את סבח להמשיך לנגן מוזיקה מרוקאית, מה שהיה חריג באותם ימים- לא היו הרבה נגנים של מוזיקה כזו והמעטים שניגנו מוזיקה מרוקאית היו כבר מהדור המבוגר יותר. כך, בעקבות ר' חיים לוק הקים סבח ב-1982 הרכב מוזיקלי של מספר נגנים, בו השתתפו גם מיטב פייטנים (ביניהם שלמה אמזלג, ר' יוסף בן נון, דוד שטרית, יצחק אילוז, יהודה וחיים אבוטבול ועוד). סבח ניהל את ההרכב וניגן בכינור כמנג'ה, כשהחזון שלו היה להפיץ את המוזיקה המרוקאית במגוון אוכלוסיות ברחבי ישראל. עם ההרכב הוא הופיע בבסיסי צה'ל במסגרת ערבים מוזיקליים שהיו מעורבים בהם זמרים ממספר עדות, כשההרכב של ארמונד סבח ייצג את המוזיקה המרוקאית עם מספר שירים. ההרכב פעל במשך חמש שנים והופיע גם בערבים קהילתיים ביישובים שונים, בבתי ספר ובהזדמנויות נוספות אשר ברבים מהן הופיע בהתנדבות.
לאחר פירוק ההרכב, התמקד סבח במשך כמה שנים בעיקר בהוראת נגינה. הוא לימד בפרטי גיטרה קלאסית עם מוזיקת פלמנקו, פסנתר קלאסי ומזרחי וכמובן גם עוד וכינור כמנג'ה. בנגינה הוא כבר עזב לגמרי את המוזיקה הקלאסית וניגן בעיקר מוזיקה מרוקאית וערבית בעוד ובכינור כמנג'ה. בנוסף להוראה בפרטי, היתה לו משרה בעיריית ירושלים והוא לימד במועדון של מבוגרים גיטרה קלאסית, עוד ומעט פסנתר.
בשנים 1995- 2015 ניהל סבח את ההרכב של הזמרת אילנה אליה, שעסקה בעיקר במוזיקה כורדית. בהרכב ניגן סבח בעוד, בסאז תורכי, בג'ומבוש ובתוף מסגרת, והופיע יחד עם אליה ברחבי העולם.
מאז שנת 2000 מנגן סבח בעוד בהרכב 'טריו קול עוד תוף' של זמרת הלדינו אסתי קינן- עופרי. עם הצטרפותו של סבח להרכב, החלה קינן-עופרי להתמקד בשירת 'החכתייה' (לדינו-מרוקאית) ויחד הם הקליטו שני דיסקים: 'צביה' ו'עשרים וחמש מדרגות הזהב'. עם ההרכב הופיעו ברחבי העולם והגיעו אף לטאיוואן ולאוניברסיטת UCLA.
לאורך השנים, ארמונד סבח היה מבצע, מלחין ומנהל מוזיקלי של הרכבים של זמרים נוספים, ביניהם: ר' חיים לוק, אמיל זריהן, ליאור אלמליח, רות יעקב, ר' מימון כהן, גילה בשארי כוכבה לוי ואורית עטר. הוא שיתף פעולה גם עם זמרים ישראלים כמו עמיר בניון.
ארמונד סבח היה סולן של התזמורת האנדלוסית של אשדוד בשנים 2010- 2020. הוא ניגן גם בתזמורת ירושלים החדשה ועם התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון במופע "מאנדלוסיה באהבה" (2016). כיום הוא מנהל ומנצח של התזמורת האנדלוסית מעלה אדומים אותה הקים ב-2017.
במשך השנים הוא ערך תכניות חינוכיות רבות לבתי ספר וגני ילדים ברחבי הארץ. כמו כן, הוא לוקח חלק פעיל בפרויקט הפיוט "קהילות שרות" ומנגן בהרכב המלווה של הפרויקט מאז הוקם ב- 2002.
כמו כן, הוא השתתף בסרט "באב אל וורד" (שער הפרחים) בבימויו של חיים בוזגלו.
מתוך מגוון המסורות והכלים שמנגן ארמונד סבח (בהם נכללים גם נאי, קלרינט ופסנתר אנדלוסי), כיום הוא מבוקש בעיקר כנגן עוד והמסורת המוזיקלית של מרוקו ואלג'יר נשארה תחום ההתמחות הראשית שלו. את מסורת זו הוא ממשיך ללמד היום במגוון מסגרות פרטיות ורחבות יותר, כמו גם במרכז למוזיקה אותנטית "אורו" ביפו.
בנוסף לעיסוקו המוזיקלי בנגינה ובהוראה, במשך השנים התפרנס ארמונד סבח כמכוון פסנתרים מבוקש ברחבי הארץ.
(הביוגרפיה נכתבה על פי ריאיון שערכה רחל בן חיים עם ארמונד סבח, מרץ 2022)
ארמונד סבח עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון במופע 'מאנדלוסיה באהבה' (2016): תושיא סיכא לתזמורת
למידע נוסף:
למבחר הקלטות מסחריות והקלטות אתנוגרפיות מהופעותיו ראו ' סבח, ארמונד' באתר הספריה הלאומית.
למבחר קטעים מנגינתו של סבח בהרכבים השונים ראו ביוטיוב.
