11- 13. איומה בהר המור

שירה מאת שלם שבזי, שסימנה "אלשב[ז]י", ולה שישה בתים בעברית ובערבית לסירוגין. מבנה כל בית: ארבע שורות דו-צלעיות, שלוש שורות תושיח, ושתי שורות דו-צלעיות הנחרזות עם המדריך. תוכן השיר: ניצחון המשיח על אויבי ישראל (סרי-טובי: 155). משקל השיר פעולים מפעלים/ פעולים מפוללים. משקל התושיח כמשקל הדלת.

כאן מודפסים ומושרים הבתים בעברית: 1, 3, 5 (נוסח מלא- סרי-טובי: 155- 157). רצף שלושת הביצועים של השיר מדגים שלוש דרכי ביצוע- יחיד, צמד, וסולן עם קבוצה. בולט כאן החופש בבחירה או בהשמטה של הבתים המושרים או של שורות בודדות מתוכם, וכן בחזרות, בבחירת הלחנים ובדרך שירתם. תוכן השיר ומגוון לחניו מייצגים יפה את שיבוצו הרב-דורי במוסיקה הישראלית. ניכר כאן חותמה של מסורת אישית וקהילתית, התלויה גם במקום לידתו וחינוכו של הזמר- תימן או ישראל. בשתי הגרסאות הראשונות שר אותו זמר, מנחם ערוסי, אך עם מלווים שונים, ובולט השוני בין הגרסאות.

11. אהרן עמרם ומנחם ערוסי (אולפן הפונותיקה 26.7.1977) שרים בליווי הקשה בפח ומחיאות כפיים את שלושת בתי השיר באותו לחן, כשבבתים 3 ו-5 מושמטות שתי השורות האחרונות. השירה במענה משלים: אהרן עמרם שר את הדלתות ומנחם ערוסי שר את הסוגרים. בתושיח כל שורה היא צלעית, וגם כאן המענה משלים. לעתים יש ריעוף- העונה מצטרף עוד בטרם סיים קודמו את שירתו, ויש חפיפה זמנית.

12. מנחם ערוסי וקבוצת גברים מקרית אונו (אולפן הפונותיקה, 26.7.1977) שרים בליווי מחיאות כפיים והקשה בפח ובתוף את הבית הראשון והשלישי בלחן אחד, שונה מן הגרסה הקודמת. בבית השלישי יש וריאנט קל של שינוי בכיוון המנגינה.

13. צדוק צובירי (אולפן הפונתיקה, 6.1.1977) שר את הבית הראשון בלבד: תחילה בלחן אטי במקצב חופשי, ובתושיח הוא עובר למקצב מהיר בליווי תוף. הוא חוזר על שתי השורות הראשונות בלחן חדש, ובו הוא משלים את שתי השורות האחרונות של הבית. בדרך ההגייה של הזמר בשיר זה בולטת העובדה שהוא התחנך בארץ והושפע מביצועים של השיר שרווחו בשנות החמישים של המאה העשרים.