שרה לוי-תנאי היתה אמנית רב תחומית. היא היתה משוררת ומלחינה, שחקנית, כוריאוגרפית וזמרת ישראלית. לוי-תנאי ידועה בזכות תרומתה המשמעותית לתיאטרון ולמחול בישראל ובהקמתה את "תיאטרון המחול ענבל", להקת המחול הראשונה בישראל.
לוי-תנאי נולדה בירושלים להורים ממוצא תימני, שעלו לישראל בסוף המאה ה-19. בילדותה גרה ביפו, אולם בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשו יהודי יפו על ידי השלטונות העותומאניים. אמה ואחיה נספו ממחלה ולאחר מכן נפטר גם אביה, כך שהיא התייתמה בגיל צעיר ונשלחה לבית יתומות בצפת, ולאחר מכן למוסד הילדים "שפיה". בתום שהותה במוסד נרשמה ללימודי גננות במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב. בתחילת דרכה עבדה כגננת, כשהיא משתמשת רבות במוזיקה ובמחול בעבודתה עם הילדים. על שירי הילדים והמוזיקה המקורית שחיברה, היא זכתה להכרה משמעותית וזכתה בפרס אנגל של עיריית תל אביב לשנת 1957.
ב-1949, הקימה לוי-תנאי את תיאטרון המחול ענבל, להקת מחול פורצת דרך ששילבה בין פולקלור יהודי תימני למחול עכשווי. כמנהלת האמנותית והכוריאוגרפית הראשית, לוי-תנאי חיברה יצירות רבות שהושפעו מהמסורת התימנית. יצירות אלו התאפיינו במורכבות ריתמית, בתלבושות צבעוניות ובתנועות מלאות הבעה. ביצירותיה היא שילבה סיפורים מקראיים, ריקודים תימניים מסורתיים, ונושאים של גלות וגאולה שהדהדו בהשפעתם על הציבור בישראל ובתפוצות. על פעילותה בתיאטרון המחול ענבל זכתה לוי-תנאי בפרס ישראל בשנת 1973. להקת ענבל הופיעה ברחבי העולם, והביאה את התרבות הישראלית ואת המסורת התימנית לקהלים בינלאומיים.
חברות להקת ענבל, 1956 (קרדיט: דוד אלדן)
לוי-תנאי חיברה כאמור יצירות רבות, ביניהם מחזות ושירי ילדים. שיריה, שרבים מהם הפכו לקלאסיקה ברפרטואר המוזיקה הישראלי, שילבו בין טקסטים פיוטיים ללחנים פשוטים וקליטים. בין יצירותיה המפורסמות ניתן למנות את המופע "שיר השירים" ואת השיר המוכר "אל גינת אגוז", שהפכו ללהיטים וחיברו את הקהל הישראלי למסורת תימן.
לוי-תנאי זכתה להוקרה ולפרסים רבים על תרומתה לתרבות הישראלית. ב-1964, זכתה בפרס מתיאטרון האומות בפריס על יצירתה "מגילת רות". ב-1973, זכתה בפרס ישראל בתחום המחול. ב-1984, זכתה בפרס משה הלוי לאמנות הבמה, וב-1986 זכתה בפרס ההסתדרות למוזיקה ומחול ע"ש יהודה שרת. ב-1988 קיבלה את תואר יקירת העיר תל אביב.
*תמונת המאמר הראשית נלקחה מתוך ויקיפדיה, הפרטים: Israel Press and Photo Agency (I.P.P.A.) / Dan Hadani collection, National Library of Israel / CC BY 4.0.