אבנר בהט נולד ב-1932 בתל אביב, שם גדל בילדותו. אמו, מלכה לבית ביטרמן גדלה בגליציה, פולין, ואילו אביו גדל בעיירה סמוטריץ' שבאוקראינה. בדרכם לישראל נפגשו הוריו והתחתנו. בגיל חמש עבר בהט לקיבוץ תל יוסף, שם גילה את החלילית ואת הכישרון המוזיקלי שלו. עם הזמן הוא פיתח בחלילית מיומנות רבה כשהחלילית שיחקה תפקיד מרכזי בחייו ולא פעם הוא כונה 'אבנר עם החליל'. לאחר מספר שנים, חזרו לתל אביב ובגיל עשר החליטו הוריו שאבנר ילמד לנגן בכינור, דבר שלא הצליח ביותר. אבנר נטה יותר אל כלי הנשיפה והפסנתר, אליהם הגיע בהמשך דרכו. לאחר הכישלון בכינור, היה ברור לאבנר כי הוא רוצה לנגן בכלי נשיפה, והוא החל ללמוד לנגן באבוב. במקביל לנגינתו באבוב הוא החל גם ללמוד הרמוניה ולמד לנגן בעצמו בפסנתר שהיה ב'מקווה ישראל', התיכון בו למד.
ב-1950 הצטרף בהט לקבוצה שהקימה את קיבוץ נחשון. במקביל לעבודתו בקיבוץ היה נוסע יום בשבוע לתל אביב ללימודי מוזיקה: פסנתר, אבוב, הרמוניה, ובהמשך קורס של יום בשבוע למנצחי מקהלות, שבו פגש את נעמי רצון. ב-1955 התחתנו השניים, והם עברו לגור בכפר מסריק. שנה לאחר מכן, ב-1956, הוחלט בקיבוץ כפר מסריק לשלוח את נעמי ואת אבנר ללימודים כדי שיהיו למורים למוזיקה. עם תום לימודיהם החל ללמד מוזיקה במוסד החינוכי האזורי נעמן שהפך בהמשך לקונסרבטוריון.
ב-1966 החל ללמוד מוזיקולוגיה באוניברסיטת סורבון בפריז, וסיים לימודי תואר מוסמך במוזיקולוגיה (בהצטיינות יתרה) באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1972- 1974 חזר בהט לסורבון ללימודי דוקטורט אצל פרופ' ז'אק שאייה בנושא: המפגש מזרח–מערב במוזיקה הישראלית (1939–1973): שילוב יסודות מסורתיים ביצירה המוזיקלית.
שנים רבות עסק בהט בהסברת מוזיקה בפורומים רבים ושונים. בשנים 1981-1967 לימד באקדמיה למוזיקה ובחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית, בסמינר אורנים, במדרשה למחנכים למוזיקה ובסמינר הקיבוצים. ב-1982-1980 שימש כמזכיר האיגוד הישראלי למוזיקולוגיה.
ב-1981 הקים בבית התפוצות את המרכז למוזיקה יהודית והחל משנת 1984 התחיל בהפקת תקליטים, ואחר כך תקליטורים, של מוזיקה יהודית. בין התקליטורים הרבים שהקליט כלולים בין היתר: פיוטים ממסורת יהודי מרוקו מפי הפייטן ר' דוד בוזגלו, ימים נוראים במסורת קהילת קניגסברג, מסורת קהילת דנציג, ניגונים חסידיים, תקליט משיריו היהודיים של מוריס ראבל ומבחר מתוך ה-sefardies Coplas של אלברטו חמזי ועוד.
במקביל לעבודתו בבית התפוצות עסק אבנר בהט עם רעייתו נעמי במחקר הדיוואן של יהודי תימן- פיוט-לחן-מחול. הם ערכו עבודת שדה שכללה הקלטות והסרטות סקר במקומות שונים בארץ בהם נמצאו קהילות שרות ורוקדות מיוצאי תימן. במסגרת מחקר זה הם הפיקו שני תקליטורים: אהבת הדסה ואהוב לבי. בהמשך יצאו תקליטים של שירת הדיואן גם באנגלית ובצרפתית, וב-2006 הופק צמד תקליטורים עם ספרון בשם יענו בקול שירים בשיתוף עם המרכז לחקר המוזיקה היהודית בירושלים. בנוסף, ב-1955 יצא לאור ספר אשר מסכם את מחקרם זה בשם ספרי תמה- שירי הדיואן של יהודי תימן, פיוט- לחן- מחול.
(על פי האוטוביוגרפיה- המוזיקה בחיי, לקובץ המלא ראו כאן)
ראו גם:
האתר האישי של אבנר בהט (כולל ביוגרפיה מפורטת, גישה מקוונת לספריו ועוד)
ביוגרפיה של אבנר בהט בויקיפדיה.
רשימת הפרסומים של אבנר בהט בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת המאמרים של אבנר בהט באתר רמב'י
פרויקט מיפוי שירי הדיואן של יהודי מרכז תימן בזמן ובמרחב.
