34. דן עוד לא מלאו לו שבע

אלדמע למד את השיר בבית הספר העממי בשכונת בורוכוב בגבעתיים. הוא ציין כי לשיר יש נוסח "רציני" יותר, ואילו את הנוסח שהוא שר הגדיר כגרסה "פרחחית". למעשה אלו שני שירים שונין, שנכתבו בידי רבקה דוידית לאותו לחן. הנוסח ה"רציני", שפותח במילים "בית הספר ילמדנו", קודם לנוסח ששר אלדמע. הוא פורסם לראשונה בשירון "בתנועה ובמחול", מהדורה שכללה את מילות השירים והצעה למשחק ליד כל שיר. כרך התווים פורסם בנפרד, כנראה באותה שנה, והשיר נדפס גם בכרך זה (עמ' 26). על פי נתן שחר כרך המילים נדפס תחילה ומטרתו הייתה לתת בידי הגננות משחקים מותאמים ללדים הגדלים בארץ. אולם מכיון שלא כל הגננות הכירו את הלחנים הודפסה גם חוברת של תווי השירים, מעט אחרי הדפסת כרך המילים. מהדורה זהה של חוברת התווים יצאה לאור בשנת תש"ח תחת הכותרת "במחול ובתנועה". החוברת נדפסה במספר קטן של עותקים ועל גבה כתוב: "בשביל ילדי ישראל במחנות הנידחים באירופה. הפצה במקומות אחרים ומכירה בכלל אסורה בהחלט". זהו כנראה צילום של ההוצאה הראשונה והוא היה מיועד לילדי מחנות העקורים באירופה.

הנוסח ששר אלדמע נרשם במחברות של מאיר נוי והתפרסם בדפוס מאוחר יותר, בשנת 1981, בשירון "מחברת מזמרת" בעריכת גיל אלדמע ואסתר לנואל.

אליהו הכהן מציין כי השיר "בית הספר מלמדנו", שהתפרסם בשירון "בתנועה ובמחול" ובשירון "זמר חן, הושר לראשונה באביב תרצ"ו (1936) בגן הדוגמאי שברחוב השחר בתל אביב. הגן הדוגמאי הוקם על פי דרישתו של המחנך והמשורר יחיאל היילפרין, שהכשיר גננות בסמינריון למורות וגננות על שם לוינסקי. באתר זמרשת מובאת עדותה של כוכבה שחר: "זה השיר ששרנו בכיתה א' בפתיחת כל יום לימודים בשנות החמישים".