La novia destrenza el pelo (11a)

הכלה מתירה את צמותיה (ש' 1) וה"אביר" (החתן) מתעלף (ש' 2). הוא מזמין אותה לבוא עימו (ש' 5) ומבטיח לדאוג לה לכל (ש' 4): להיות בעל טוב (ש' 5) ולא לצער אותה (ש' 6). החתן שולח מבט ענוג בפניה הבהירות והיפות של הכלה (ש' 7-8).

תווים ומילים