7–9. Las prendas de la novia

האוסף כולל שלוש גרסאות של השיר המצטבר והמסובך הזה, אשר נשען על מוטיבים ספרותיים עתיקים. כל בית מביא דימוי חדש המתאר חלק בגופה של הכלה, ואז מושמעים שוב כל הדימויים הקודמים בסדר הפוך. הגרסה הראשונה מוצאה מאיזמיר. "אלה דבריה של כלתנו: איך נקרא לראש הזה? אין זה ראש אלא שדות רחבים. אל שדותיי הרחבים, תעלוז הכלה עם החתן. אלה דבריה של כלתנו: איך נקרא לשיער הזה? אין זה שיער אלא חוטי זהב לאריגה, אל השדות הרחבים, תעלוז הכלה עם החתן". בחרוזים הבאים המצח היא חרב מבהיקה, הגבות הן קשתות לירייה, העיניים הן שקדים לאכילה, והלחיים תפוחים. כל בית נגמר בברכה "תעלוז הכלה עם החתן". מבנה הגרסה הבאה, שמוצאה מרודוס זהה, אך כמה מהדימויים שונים: הראש הוא תפוז, העיניים הן מרפסות, הלחיים הן ממתקי מרציפן, האף הוא עט נוצה, השיניים הן פנינים למחרוזת, הפה הוא תנור, והלשון היא יעה לתנור. כל בית מסתיים בפזמון "יחיו הכלה והחתן!". הגרסה השלישית מהמסורת של סיליבריה (תורכיה) דומה גם היא, אלא שכל בית מתחיל במילים "תספר לנו הכלה...".