נעמי בהט-רצון נולדה ב-1935 בחיפה. היא אתנומוזיקולוגית, כוריאוגרפית וחוקרת מחול. הוריה, חוה (לבית אפטרוט) ואליהו רצון (רצרסדורפר) עלו מאנטוורפן ב-1934 והתישבו בחיפה. ב-1938 היו בין מקימי קיבוץ כפר מסריק ובו התחנכה נעמי בבית הספר היסודי ובמוסד החינוכי האזורי ״נעמן״. מגיל צעיר למדה נגינה בפסנתר עם חיים אורן ולאה שבט ובקלרנית עם מל קלר וכן מחול אצל ירדנה כהן בחיפה. את שירותה הצבאי עשתה כמדריכת תרבות. ב-1955 התחתנה עם אבנר בהט וב-1956 הם יצאו ללימודים במדרשה למחנכים למוזיקה בתל-אביב, שם למדה גם תנועה ומחול אצל יהודית בינטר, לוטה קריסטלר, רינה גלוק ואחרים, כתב תנועה עם עמוס חץ ופסנתר עם תהילה בית-אלי. בשנים 1969-1958 לימדה מוזיקה ותנועה בבית הספר של קיבוץ כפר מסריק ובאולפן למחול בגעתון, הדריכה את להקת המחול של חברות הנוער של הקיבוץ הארצי וכן יצרה את המחול ״במות בונים למלך״ למוזיקה של בן-ציון אורגד בלהקת געתון שקדמה ללהקת המחול הקיבוצית.
ב-1969 עברה לתל-אביב ולימדה בקורסים של מורות לריתמיקה ותנועה ומחול בסמינר הקיבוצים. בשנים 1974-1972 השתלמה באתנומוזיקולוגיה בפריס בבית-הספר ללימודים גבוהים של הסורבון, שם קיבלה דיפלומה על עבודת המחקר ״מוזיקה ומחול בטקסי חתונה של הדרוזים בישראל״.
מ-1974 ועד פרישתה לגמלאות ב-2005 לימדה בסמינר הקיבוצים כמרצה בכירה וב-1978 יסדה במסגרת בית הספר לתרבות התנועה את המסלול למורים למחול, שהפך להיות בית הספר לתנועה ולמחול ועמדה בראשו עד שנת 2000. מחקריה התרכזו בעיקר במוזיקה ובמחול של יהודי תימן בישראל; פרסמה יחד עם אבנר בהט את הספרים ״ספרי תמה״ ו״יענו בקול שירים״ – ספרון ושני תקליטורים במסגרת הסדרה ״אנתולוגיה של מסורות מוזיקה בישראל״ בהוצאת המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים. כן ערכה עם אבנר בהט עוד שלושה תקליטורים של שירים מדיואן יהודי תימן. פרסמה מאמרים רבים על מחולות של מסורות ישראל ואת הספר ״מחוללים — מחול-חברה-תרבות בעולם ובישראל״. בשנת תשע"ג (2012) זכתה בפרס שבזי, ביחד עם אבנר בהט "על תרומה מיוחדת לחקר מורשת השירה, המוזיקה והמחול של יהודי תימן ועל תרומה לחקר האמנות של עם ישראל״.
מקור: האתר האישי לנעמי בהט-רצון. ראו שם לחומרים נוספים: מאמרים, פרסומים, הקלטות ועוד.
