נולד ב-1901 בקייב שבאוקראינה לאביו אברהם נָרוֹדְיֶצקי ולאמו רחל לבית ברגינסקי, ממשפחת רבנים ואדמו"רים. בגיל 5-4 נתגלתה נטייתו למוסיקה, כשהיה נלווה למנגני הרחוב, קלט מהשמיעה את שיריהם והיה חוזר עליהם בקולו ומלווה את הקצב בנקישות על קומקומים שבורים. הוא ניסה אז את יכולתו המוזיקלית על גבי פסנתר הרוס, והיה מחבר לו מנגינות בעלות ששה צלילים ומפיק אותן משבר-הכלי. בגיל שבע הוא זכה לפסנתר ממש. משהוכר בסביבתו כילד-פלא זכה במלגה ונתקבל לקונסרבטוריון וכך מגיל 12 ואילך היה מלווה לפעמים אמנים אורחים בפסנתר. באותה תקופה נרדי התעניין במיוחד במוסיקה העממית היהודית ושאף ליצור מבע מוסיקלי לחיי אבותינו הקדומים. בעת הפרעות בסוף מלחמת העולם הראשונה (ב-1919) הוא יצא לוורשה למשך שנתיים והשתלם גם בווינה. ב-1923 עלה ארצה.
כשעלה לישראל הוא בתחילה היה מנגן לחלוצים מוסיקה קלאסית אירופית. עד מהרה החל חופר במכמני השיר המזרחי, משירי עדות המזרח בירושלים. הוא היה דולה מתוך השירים המזרחיים את הצלילים שנראו לו כמתאימים להחזרת עטרת המוסיקה העברית העתיקה ליושנה, מחבר אותם מחדש במקצב המוסיקה המערבית, וכך יצר ניגונים בעלי גוון מזרחי נוחים ל"עיכול" גם ליוצאי אירופה. במקביל הוא חיבר גם שירים חסידיים מגולת אירופה שנתחבבו גם על בני עדות המזרח, ובזה יצר מיזוג שבטי ישראל בעולם הצלילים. נרדי ארגן וניהל מקהלה של בנות עדות המזרח, וניהל מחלקה קונצרטית לפסנתר ב-1926 במוסד "בית לוויים". נרדי חיבר את המוסיקה לשמונה מהצגות תיאטרון לילדים. הוא חיבר למעלה מ-700 מנגינות לשירי-עם, שירי ילדים ונוער, פואמות למחול ותזמורת, 24 וריאציות סימפוניות לתזמורת על נושאים מסורתיים, אופרה קומית "מגילת אסתר", ועוד ועוד. במנגינות שחיבר ליצירות המשוררים העבריים (בין השאר כ-50 מנגינות לשירי-הילדים של ביאליק, 15 מנגינות לשירי טשרניחובסקי), הצליח להבליט את צפונות השיר, את הרקע ואת האווירה, ולתת ביטוי לשאיפות התקומה, למאמץ החלוצי, לנוף הארץ ולהווי המסורתי רב-הגונים והחדיש כאחד, בחינת "כל העם רואים את הקולות".
גם בתחום הביצוע נרדי היה לפסנתרן מוצלח על הבמה וברדיו כאחד. בשנות 1929-1937 ערך כמה מסעות קונצרטים בתפוצות הגולה באירופה ובאמריקה וכבש את הלבבות למוסיקה הישראלית. בספטמבר 1947 השתתף בכינוס עולמי למוסיקה ולפולקלור של העמים בפאריס והפגין בהצלחה את הזמר הישראלי, הופיע שם בקונצרטים מיצירותיו וניגן גם בפני פליטי היהודים. משם הוזמן למסע קונצרטים בארה"ב ובשתי שנות שהותו שם זכה להצלחה רבה בהופעות בקונצרטים, בשידורים ובהקלטות ולפרסום טוב ליצירתו ולעמו.
נרדי היה נשוי ארבע פעמים. מנישואיו לברכה צפירה (בני הזוג היו נשואים בשנים 1931 - 1939) נולדה בתו, זמרת האופרה נעמה נרדי; מנישואיו לזמרת אהובה צדוק נולד הבן יאיר.
מקור: דוד תדהר (עורך), "נחום נרדי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2297-2298.
