מוריץ רוזנהאופט

החזן והמלחין מוריץ רוזנהאופט נולד בעיירה יסברג שליד קאסל ב-14 במרץ 1841. אולם "האנציקלופדיה היהודית" (1906) מצביעה על מקום הולדתו באופנבך שבגלאן (כיום אופנבך-הונדהיים, במדינת ריינלד-פפאלץ, גרמניה). אביו של מוריץ, יעקב, היה רב ומורה. מוריץ רוזנהאופט התחתן עם יוהנה פרנקל בשפייר שבגרמניה, ב-3 בנובמבר 1869, ונפטר בנירנברג ב-16 בנובמבר 1900. משפחתו כללה מספר חזנים מכובדים. דודו של יעקב היה קרל פרנקל (1810- 1877), בעלה של הנרייט זולצר (1808- 1889), שהיתה אחותו של החזן הגדול מווינה סלומון זולצר. בנוסף, היו לו מספר דודים שהיו חזנים גדולים, כמו יעקב פרנקל שהיה חזן בפילדלפיה, ואיזק פרנקל, שהיה חזן בגרונשטאט שבגרמניה, ובתו  יוהנה נישאה לו. כמו כן, בן דודו, אמיל פרנקל היה חזן בסטראקוניץ, וממשיכו תיאודור פרנקל (נפטר  ב-1930) היה גם חלק ממשפחת פרנקל הענפה.

ייחודיותו של רוזנהאופט היא עבודתו החשובה בתיעוד בתווים של הליטורגיה היהודית בדרום גרמניה ואת לחניו למוזיקת בית הכנסת. למרות זאת שמו אינו מוזכר באופן בולט בספרות העוסקת במסורת האשכנזית, ומוזיקאים בני זמנו לא העריכו את חשיבות עבודתו. למשל עמנואל קרישנר (1857-1938) בביקורת/מסה שכותרתה "Traditionaller Synagogengesang" (פורסם ב-Gemeindeblatt der Israelitischen Gemeinde Frankfurt am Main, נובמבר 1930) משווה את רוזנהאופט למאייר קון, שמואל נאומבורג, ה.ה. כץ, ל. וולבוט, אברהם בער ויצחק לכמן. הוא כולל את כל אלו כדמויות החשובות במסורת של בית הכנסת הגרמני בסוף המאה התשע עשרה.

מעבודתו של רוזנהאופט (ראו להלן) לא נותר הרבה. תצלום של בית הכנסת הבוער של שפייר, כפי שצולם בליל ה-9 בנובמבר 1938 ופורסם על ידי ארכיון העיר שפייר, מעיד שאוסף המוזיקה של רוזנהאופט נשרף כליל במהלך השריפה.

תצלום בית הכנסת הבוער בשפייר (1938)

רוזנהאופט למד תחילה אצל החזן מוריס לאו (Löwe) בשטרסבורג, ולאחר מכן בוינה אצל סלומון זולצר קרוב משפחתו. הוא התמנה לחזן ומורה בעיירה קוכם שבעמק המוזל שבגרמניה, ובשנת 1864 נקרא לשמש כחזן בקהילה המתפתחת בשפייר. מוריו המוזיקאים היו: ג'. הס מהיידלברג וכן "מנצח המקהלה של בנץ" (ע"פ האנציקלופדיה היהודית) שלימד אתו תיאוריה וקונטרפונקט. ב-1881 התמנה רוזנהאופט לחזן בבית הכנסת הגדול והיוקרתי של נירנברג, תחת החזן הדגול יוסף זינגר שנקרא להיות חזן בוינה.

יצירותיו של רוזנהאופט

עבודתו של רוזנהאופט כוללת את החיבורים הבאים, שעותקים שלהם שרדו באופן מצומצם ביותר במספר ספריות מרכזיות בארה"ב, בגרמניה ובספריה הלאומית של ישראל:

"שירי אוהל יעקב"- תווים, 3 כרכים (1879-1895): (ראו בקטלוג הספריה הלאומית של ישראל)

Schire Ohel Yaakov, Gottesdienstliche Gesänge für Israeliten in three volumes:

Vol I: Freitag Abend Gottesdienst, Speyer: C. Rucker, introduction from 1879.

Vol. II: Sabbath-Morgen-Gottesdienst, Frankfurt a. Main : J. Kauffmann, 1887.

Vol. III: Werktags-Gottesdienst, Traditionelle Melodien u. Casualien, Nürnberg by the author, printed in Leipzig by F.M. Geidel or in Frankfurt a./Main: J. Kauffmann, preface from 1895.

:(1879) קדיש לימים הנוראים

Schluss-Kadish le-yamim noraʼim für Cantor, Unisono-Chor und Gemeinde, op. 45, No. 2 / componirt ... von M. Rosenhaupt, Speyer: Selbstverl., Leipzig : Geidel, 1879.

:עלינו" ו"אדון עולם" (1880)"

ʿAlenu ve-Adon ʿolam: gottesdienstliche Schlussgesänge für die Synagoge von M. Rosenhaupt, Frankfurt a/M.: Kauffmann, 1880.

בנוסף, שני כרכים של כתבי יד של רוזנהאופט הכוללים יותר מ-500 עמודים נמצאים בארכיון של מכון ליאו בק (15 West 16th Street, New York, NY 10011) ומקוטלגים כ-MS 155/MSF 13. כתבי יד אלו כוללים בעיקר הנחיות של רוזנהאופט בשילוב קטעים של מלחינים אחרים לליטורגיה של ימי החול ושל שבת וחג עבור חזן-סולו, מקהלה ועוגב. כרכים אלו מהווים משאב חשוב בחקר הנוסח של דרום-גרמניה (ראו איור להלן).

הערה בכתב העת "דה כרוניקל" (  vol. 58, 1999,"The Chronicle") של ספריית קלאו (the Klau Library of the Hebrew Union College in Cincinnati ), מתארת כי ג'ון ל. פרנקל, מלוס אנג'לס, תרם לספריית קלאו ארבעה כרכים של כתב יד מוזיקלי של הליטורגיה בבית הכנסת האופט (Haupt) בנירנברג. לפי המשך הכתוב בהערה, כתבי יד אלו היו שייכים לאביו, תיאודור פרנקל, ששימש שם כחזן מ-1901 ועד מותו ב-1930. עוד כתוב כי שני הכרכים הראשונים ('Hohe Festage' ו'Sabbath') היו שייכים לקודמו של פרנקל, מוריץ רוזנהאופט. ואילו שני הכרכים האחרים כוללים לחנים ועיבודים של אחרים, מאת החזן פרנקל. אין ספק, כי פריטים אלו מהווים עדות יוצאת דופן לחיים המוזיקליים היהודיים באותה קהילה.

מלבד החיבורים שפורסמו וכתבי היד הללו, תיאודור פרנקל (1921) מדווח על כמות גדולה של יצירות לקודש ולחול שרוזנהאופט חיבר. ככל הנראה רוב יצירותיו נותרו בצורת כתב יד והן, נכון להיום, חסרות.

כתבי רוזנהאופט

רוזנהאופט תרגם קטעי תפילה בעברית לשפה הגרמנית, וכן חיבר מדריך להוראת השפה העברית. בנוסף, הוא היה כותב עבור כתבי עת של חזנים. ראו למשל: Zum 80. Geburtstag Salomon Sulzer’s am 30. März 1884, Der jüdische Kantor 6, no. 13 (4 April 1884): 97–99.

לביבליוגרפיה נוספת אודות רוזנהאופט:

Anonymous. 25-jähriges Amtsjubiläum von Oberkantor Moritz Rosenhaupt (1886), Allgemeinen Zeitung des Judentums, vol. 50, no. 47 (16. November 1886), p. 749

Fränkel, Theodore. 1921. Moritz Rosenhaupt (1841-1900), in Lebensbilder berühmter Kantoren. Vol. 2: Zum 100. Geburtstage des königlichen Musikdirektors Professor weiland Louis Lewandowski, ed. Aron Friedmann, Berlin: C. Boas Nchf, pp. 137-141

Herz, Reinhold. 1937. Gedenkschrift zum 100 jährigen Bestehen der Synagoge zu Speyer. Speyer, Israelitische Kultusgemeinde Speyer am Rhein, 1937, pp. 14-17.