יצחק גרציאני

 

יצחק גרציאני נולד ברוסה, בולגריה. הוא החל את דרכו המוסיקלית עוד בימי בית הספר, כנגן במספר תזמורות. במהלך הכיבוש הנאצי בבולגריה, נאסר במחנות עבודה. לאחר שחרור בולגריה בידי הצבא האדום הרוסי ב1944, נישא גרציאני לדורה, ונרשם לאקדמיה למוסיקה בסופיה. בשנת 1948 היגר לישראל ביחד עם משפחתו.

 

זמן קצר לאחר הגעתו לישראל החל לנגן חצוצרה בתזמורת צה''ל (צבא ההגנה לישראל), ושמו נקשר עם מוסד זה. משנת 1950 ועד 1952, מילא את חובת השירות שלו כחבר בתזמורת, כנגן וככותב עיבודים למרשים ישראליים. לאחר שחרורו הוא שמר על קשר עם תזמורת צה''ל, אך המשיך הלאה לנצח ולנהל פרוייקטים מוסיקליים רבים, וביניהם מקהלת זדיקוף - אשר ניצח עליה למשך 12 שנה וייסד את מקהלת הילדים שלה, מספר הפקות תיאטרון (הבימה, הקאמרי וכו), הפקות בידור (הגשש החיוור), פסטיבל השירים הישראליי, האופרה הישראלית ועוד.  בנוסף, לקח חלק בייסוד תזמורת קול ישראל, והיה חבר במועצה לאמנות ותרבות אשר סיפקה ייעוץ למשרד החינוך, משנת 1970 ועד 1973.

 

בשנת 1961 נבחר כמנצח תזמורת צה''ל, משרה בה התמקד עד סוף ימיו, ובה קיבל גם תואר אלוף משנה. במשרה זאת זכה להשתתף באירועים וקונצרטים רבים וחשובים: הוא ניצח על התזמורת במהלך החתימה על הסכם השלום עם מצרים (1978) וירדן (1994). הוא צוטט אומר ''חלומי הוא לנצח על ההמנון הלאומי של מצרים, ירדן, סוריה ולבנון. הצלחתי להשלים חצי מהחלום''.

 

גרציאני כתב יותר מאלף עיבודים לשירים ישראליים, רבים מהם במטרה למלא את רפרטואר המוסיקה הישראלית של תזמורת צה''ל. בנוסף, כתב מוסיקה עבור מספר סרטים ישראליים, דוגמת ''משה והוונטילטור'' ו''עץ או פליסטין'' .

 

יצחק גרציאני נפטר בתל אביב בשנת 2003

 

מקורות:

ביוגרפיה באתר מומה: לחץ כאן

כתבה קצרה בארכיון  צה''ל: לחץ כאן

 Toeplitz, Uri, Yohanan Boehm, and Israela Stein. 'Graziani, Yitzhak.' Encyclopedia Judaica.

(נכתב ע''י עופר רונן.)