יוסף אלברדני

פייטן וחזן בבית הכנסת הגדול בבגדד
המאה ה-10

פייטן וחזן בבית הכנסת הגדול בבגדד. חי בבגדד במאה העשירית, אך על פי מקורות שונים, הוא נצר למשפחה בבלית במקורה. כתב פיוטים לפרשות השבוע ועוד. שם משפחתו מעיד כי מוצאו בפרבר בגדדי בשם ברדן. אביו, חיים אלברדני, היה גם הוא חזן ופייטן והשפיע על נטיית ליבו ופועלו של בנו.

עבודתו של יוסף אלברדני מופיעה בכתבי יד שנשתמרו בגניזת קהיר, וכוללת מעל ל-300 פיוטים, הנוגעים ברוב סוגות הפיוט של זמנו: 'היוצר', 'קרובות', 'קדושתות' ועוד. הוא תרם להתפתחות סוגת פיוטי 'מסדר' ובזקנתו הוריש לבנו את תפקידו כחזן בבגדד.

הכותרת "חזן", אותה הוסיף אלברדני לשמו ברבים מפיוטיו, מעלה את האפשרות שביצע את הפיוטים שהוא עצמו כתב. כמות הפיוטים האדירה שכתב מצביעה על כך שכיהן בבית כנסת גדול ומרכזי בבגדד, ולכן, סביר כי מדובר בבית הכנסת הגדול. טובה בארי אספה את כל פיוטיו של אלברדני ופרסמה אותם בספרה: "החזן הגדול אשר בבגדאד: פיוטי יוסף בן חיים אלברדאני".

מקורות:

בארי, טובה. "החזן הגדול אשר בבגדאד: פיוטי יוסף בן חיים אלברדאני"; שירמן, יפים. "אלברדני, יוסף". אנציקלופדיה ג'ודאיקה (לינק); פתיה, חנה. "מסורת השירה והפיוט של יהודי בגדד"

הפיוט "כי תשא" של אלברדני

AddToAny