באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית ניתן להתרשם מתרומתה המשמעותית של אסתר וורקוב לחקר המוזיקה הערבית בכלל ולמחקר אודות המוזיקאים היהודים-ערבים בעיראק ובישראל. מחקריה אלו תרמו גם לכתיבת הביוגרפיות באתר זה של המוזיקאים היהודים-עיראקים.
וורקוב קיבלה מלגת פולברייט (Fullbright) עבור המחקר שערכה במסגרת התואר השני, "קומפוזיציה מוזיקלית של המאה העשרים בווילס והקשר שלה עם מוזיקה וולשית מסורתית" ("Twentieth Century Musical Composition in Wales and its Relationship with Traditional Welsh Music"). כמו כן עבודתה עם הזמר האירי, ג'ו היני, זכתה לתפוצה רחבה. על פרסומיה בתחומים אלו ניתן לגשת כאן.
לאחר לימודי אתנומוסיקולוגיה באוניברסיטת וושינגטון, החלה וורקוב בלימודי דוקטורט בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית, בשנת 1979. כחלק מלימודי הדוקטורט שלה החלה ללמוד לנגן מוזיקה ערבית, היא למדה לנגן בעוד עם המוזיקאים הפלסטינים המובילים היקמט וסימון שהין. מלכתחילה תיכננה וורקוב לכתוב את הדוקטורט שלה על אמנות האימפרוביזציה האינסטרומנטלית במוזיקה הערבית. אולם, בסופו של דבר היא התמקדה בתרומתם של המוזיקאים היהודים שעלו מעיראק לישראל. עבודת הדוקטורט שלה מתמקדת באימפרוביזציה אינסטרומנטלית של מוזיקאים אלה כאינדיקטור לשינוי תרבותי. המחקר והניתוח המוזקילי של וורקוב הסתמכו על כישוריה כסטודנטית- מבצעת של מוזיקה מזרח תיכונית. בנוסף, וורקוב תרמה חלק משמעותי לספר "המסורת המוזיקלית של יהודי עיראק" מאת אמנון שילוח וכתבה ביקורות מוזיקה לעיתונים היומיים "הארץ" ו"ג'רוזלם פוסט".
נוסף להקלטת מוסיקאים יהודים-עיראקים בולטים, ראיינה וורקוב דמויות מהמדור הערבי של רדיו ישראל (קול ישראל). עבודתה עם המוזיקאים הצעירים דאז, סיימון שאהין ותייסיר אליאס, סיפקה הצצה ייחודית לאמנים אלה שזכו מאוחר יותר להערכה בינלאומית. וורקוב ראיינה גם את החזן הטורקי-הספרדי, הרב סמואל בנארויה, בסיאטל.
לפרופיל של וורקוב בויקיפדיה (אנגלית) ראו כאן. לפרסומים של וורקוב ראו כאן.