אדוו'רד סטארק

אדוורד סטארק נולד בשנת 1856 בהוהנמס, אוסטריה, לאב ג'וזף סטארק, חזן מקומי ושוחט. כנער צעיר, אדוורד שר במקהלת אביו ביחד עם שלושת אחיו הגדולים.

 

בשנת 1871, אדוורד ומשפחתו היגרו לאמריקה כדי להצטרף לשלושת אחיה הגדולים של משפחת סטארק שעברו לשם בשנות ה60. משפחת סטארק התיישבה בקהילה היהודית הגרמנית שהתרכזה ב''East 50’s'' של ניו יורק סיטי, וג'וזף נשכר לשמש בקהילת עדת ישראל.

אדוורד עבר למשך 20 שנה עם אחיו בעסקי הלבשה, ועסק בפעילות מוסיקלית בזמנו החופשי. באפריל 1884, סטארק נישא לרוז ויינברגר, ולזוג היו ארבעה ילדים. 

 

סטארק היה פעיל בארגונים רבים, כולל מועדון גרמניה קוורטט, קבוצת שירה חובבת. הוא הלחין מספר אופרטות לקבוצה, כדוגמת “Germania, oder Traumbild eines Gesang-Vereins”  (גרמניה, או החלום של חברה שרה). סטארק למד עברית וחזנות עם אביו, ובנובמבר 1885 נסע לוינה ולייפציג כדי ללמוד מוסיקה באופן רשמי.

 

בשנת 1891, סטארק קיבל את משרת החזנות הראשונה בקהילת בית אלוהים בברוקלין, ניו יורק, משרה אותה החזיק למשך שנתיים. באוקטובר 1893, הוצעה לו משרה בעמנו-אל, בית הכנסת הרפורמי הגדול ביותר בסן פרנסיסקו. עמנו-אל היה אחד מבתי הכנסת הראשונים להשתמש בספר התפילה המאוחד, ולכן סטארק הלחין גרסאות מוסיקליות לרוב הליטורגיה של תפילתם. רבים מעיבודים מוקדמים אלו נכללו מאוחר יותר באוספו ספר אנעים זמירות (1909-1913). סטארק הגדיל בהרבה את הקף המקהלה בבית הכנסת עמנו-אל, והיה אחד מהחזנים הראשונים להציג כלים, מלבד העוגב, בתוך תפילת בית הכנסת. 

רק שתיים מבין יצירותיו למקהלה ולכלים שרדו: ''מזמור זכרון'' (1895) ו''יום האלוהים'' (1898).

 

סטארק יישר קו עם סגנון החזנות הדרום גרמני, מסורת אותה ירש מאביו וממוריו אירופה. הוא הטיף למען שימור הנוסח המסורתי בתפילה הרפורמית האמריקאית. רבים מהלחנותיו שנכללו באנעים זמירות משתמשים במודוסים אדוני מלך ומגן אבות. סגנונו של סטארק הושפע רבות מהאורטוריות הקלאסיות, והיצירות של סלומון זולצר ולואי לבנדובסקי. הוא המשיך לשמש בבית הכנסת עמנו-אל עד שנפל למשכב בשנת 1913, ויורשו היה רובין רינדר. אדוורד ספארק בילה את שנותיו האחרונות בסן פרנסיסקו, ונפטר באפריל 1918.