לאון שידלובסקי

 

לאון שידלובסקי (נולד בסנטיאגו, 1931. היגר לתל אביב בשנת 1969). היה דמות אבהית עבור רבים מהדור השלישי של מלחינים באקדמיה למוסיקה ע''ש רובין באוניברסיטת תל אביב בשנות השבעים והשמונים, אותם חשף לאוונגרד בו התמחה מאז לימודיו בגרמניה בשנות החמישים. על תלמידיו נמנים אבן אור, גלעין, אמזלג, רדזינסקי, אוליברו, וידברג וסרוסי.

סגנונו של שידלובסקי מושפע משנברג, והוא ביטא הערכה עמוקה לביטוי של מעורבות פוליטית דרך פרוגרסיביות אמנותית אצל לואיג'י נונו.

שידלובסקי כתב בסגנונות מגוונים כדוגמת א-טונליות חופשית, סריאליזם של 12 תווים, סריאליזם טוטלי, מוסיקה אליאטורית, והלחנה גרפית. קדיש (1967); ליל הבדולח (1961); קריאה (1964); באבי יאר (1970); לזכרם (1973); אזרח 1230316 (שנת 1974); תל אביב, לילה ( 1979); חדר אטום, דיבוק (1994); אבשלום (1996); הן מעט מקרוב ל200 יצירותיו בהשפעת דרמשטאט. יצירות אלה נושאות רפרנסים טקסטואליים רבים להסטוריה של העם היהודי וחוויות ישראליות. 

 

לאתר הרשמי של שידלובסקי (אנגלית), לחץ כאן

לביוגרפיה נוספת ורשימת יצירות (אנגלית), לחץ כאן

ביוגרפיה נוספת ב-IMI - לחץ כאן