13. ‘Ǝlǝbomu

זוהי תפילה נוספת ל-Hedar Ma’arir ול-Ma’arir Seni. שרים אותה גם בערב כחלק ממחזור שבע השבתות, או כאשר מוציאים את ספר התורה מתוך ארון הקודש לקריאה בציבור בביצ התפילה. לעתים שרים אותה גם במהלך ארוחת השבת. הטקסט מתמקד בקידוש הקייסים ובתפקיד הקרבת הקרבנות המוטל עליהם עקב חטאי בני האדם (שמות כט, כ). הוא ממשיך ומאזכר את כתיבת לוחות הברית בפעם השנייה, את בית המקדש, ואת תפארתו של אלוהים, שמרכזה בציון. בנקודות אלה מופיעה עיבודים של דברים י, ב ו-ה, של מלכים א' ח, כט, ושל תהלים נ, ב-ג. לקראת סיום מקשר הטקסט בין הקורבנות ובין משה, אהרון ובנו אלעזר (בעניין אהרון ואלעזר השוו: במדבר כ, כב- כט).

מתחילת הקטע מבחין המאזין בכך שהוא ממושקל. אופיו הריקודי מתממש עד מהרה, כשהקייסים מתופפים את הקצב ברגליהם על הרצפה. המלודיה בנויה בתבנית המיולה. חלוקת הפעמות בכל המיולה היא קבועה, דהיינו, 5-6-11/ 5-6-11 בחזרות על ההמיולה הראשונה, ו- 4-4-8/ 4-4-8 בהמיולות הבאות. כמו ברבים מהקטעים הליטורגיים הממושקלים של ביתא ישראל, גם כאן הסולן מצטרף בחפיפה של פעמה אחת או שתיים לסוף תפקיד המקהלה.