14. "עוז והדר לבושה"

^{מנחם, משה ושמעון אנשין, אליקום געלבאך, משה וילנשטוק ודוד רפאל בן עמי, ירושלים, 19/7/79. מקליטים: אנדרה היידו ויעקב מזור.}

חסידי ברסלב שרים את "אשת חיל", (משלי לא, 10- 31) כמקובל, בליל שבת לפני הקידוש. בדור האחרון יש כאלה ששרים אותו בליל ראשון של ראש השנה. הטקסט כולו מושר בלחן עם ריתמוס חופשי (פארלאנדו-רובאטו) ובכך דומה הוא ללחנים חסידיים רבים שהותאמו ל"אשת חיל". החידוש של חסידי ברסלב הוא שבסוף הניגון הם חוזרים על פסוק כה ("עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון") בניגון ריקוד, אשר שרים אצלם גם בשעת הריקוד בהזדמנויות רבות: חתונה ושמחות אחרות, חגים וסתם התוועדויות.

במסורת ברסלב הלחן הרצ'יטטיבי מיוחס לר' ברוך ממז'יבוז', דודו של ר' נחמן מברסלב, שהיה שר אותו בראש השנה עם תפילת "אתה נגלית". המלחין של ניגון הריקוד הוא מאיר יהודה (לייב) בלעכער [=הפחח], מתלמידיו החשובים של ר' נתן מנמירוב (תלמידו של ר' נחמן) ומלחינם של חמישה ניגונים מהרפרטואר הברסלבי. בלעכער, שהיה עני מרוד, הלחין אותו כמתנת חתונה לבתו, במקום שמלה, כאשר התאוננה שאין לה מה ללבוש. לפי מקורות אחרים, את הלחן הרצ'יטטיבי שרו עם "שלום עליכם" וגרסה של לחן הריקוד מיוחסת לר' ישראל הבעש"ט (ראה, למשל, מאירוביץ, מס' 1 ו-2).