12. ניגון שמחה ל"לא תבושי"

^{מנדל בריכטא, ירושלין, 31 באוקטובר 1966}

ניגון קודם שמקורו אינו ידוע, והוא אחד הניגונים שבריכטא נהג לשיר עם "לא תבושי" בעברו לפני התיבה. הניגון היה אהוב עליו במיוחד משום נימת הדבקות שמצא בו. ואמנם בכך ייחודו של ניגון השמחה הזה.

כאמור, בניגוני השמחה ניכרת השפעת המארש החסידי מזה וניגוני הריקוד מזה (ראה במבוא). המקצב שעליו מבוסס הקטע הראשון של הניגון הזה שאול מן המארש החסידי (ראה למשל זלמנוב, כרך 1, מס' 171). הסינקופה שבסופי הפסוקים, המבנה א- ב- ג- ב, וה"סיגנל"   המופיע לפני החלק השלישי, אופייניים לניגוני הריקוד.