17. שני ניגונים

The Klezmer Tradition in the Land of Israel
The Klezmer Tradition in the Land of Israel
17. שני ניגונים

מוסא ברלין, בנימים ברזבסקי, אהרן חשין, קלרניתות; אברהם סגל, תוף; ראובן רוזנטל, מצלתיים.


א. ניגון מירון/ ניגון ויז'ניץ (מס 69)

ב. הורה (מס' 33)

הניגון הראשון במחרוזת זו נמנה על ה"גאס ניגונים" לתהלוכות החתונה שברפרטואר הקדום. ברבות הימים יעדוהו הכליזמרים לעלייה לקבר ר' יוחנן הסנדלר. באירועים אחרים במירון הוא משמש לריקוד עם הכוריאוגרפיה של "ניגון אלשטיין" (מס' 14ב לעיל). לפי סגל זהו הניגון שנקרא על שם אלשטיין ולא מס' 14ב. מקור הלחן בשיר הרומני La ciolpan, la crucea nelta (ראה: העתק של הקלטה מסחרים של הזמר Fanuca Luca מתקליט EPE 01625, באוספי הפונותיקה Y 6277/1). הניגון הובא ארצה בשליש הראשון של המאה ה-20 על-ידי חסיד שביקר בחצרו של הרבי מויז'ניץ בגרויסווארדיין. בחצר זו שרו אותו למלים "א מאך בין איך געווען א קליינינקע". לפי חסידי ויז'ניץ הלחן נפוץ ביותר אצל הנגנים הלא יהודיים בגרויסווארדיים. הרבי מדז'יקוב, חתנו של הרבי הקודם מויז'ניץ, שר אותו בסעודת ליל שבת למלים "רחם בחסדך" (מתוך בפיוט "צור משלנו אכלנו").

הניגון השני, הנקרא בארץ "הורה", מקורו בדרום מולדביה, היה נפוץ במזרח אירופה. כיום הוא אחד הניגונים המלווים את הריקודים של בחורי הישיבות בצעדי ההורה הישראלית. ההרכב של שלוש קלרניתות עם תוף ומצלתיים נפרדות, הביצוע ההטרופוני עם עיטורים והתבנית המקצבית שמלווה את הניגון הראשון, אופייניים לסגנון הכלייזמרי העתיק בארץ ישראל (השווה מס' 13 לעיל). בהקלטה זו שני הניגונים מופיעים ברציפות בגלל דרישה הקהל, אולם הם אינם צמד קבוע.

ל"ג בעומר במירון, טקס ה"חלקה" בחצר קבר רשב"י, 15.5.68. מקליט: אנדרה היידו.

הרשמו לניוזלטר

הירשם לניוזלטר שלנו כדי לקבל עדכונים