6. מחרוזת פריילעכס (מס' 10)

1. פרלייעכס I: "חתן כלה מזל טוב" (רפריין)

2. פריילעכס II

3. פרלייעכס I

4. פרלייעכס III

5. פרלייעכס I

הפריילעכס "חתן כלה מזל טוב", שהוא הרפריין של המחרוזת הזאת, מנוגן בארץ לרוב, במבנה האופייני א-ב-ג-ב. הוא מורכב משני לחנים. הראשון (קטע א בפריילעכס I) נחשב לניגון החתונה היהודית המובהק ביותר בארץ ומחוצה לה. הנוסח הקדום ביותר המוכר לנו של הלחן השני (קטעים ב-ג בפריילעכס I) מופיע בתקליט שהופק בקהילה האשכנזית בתורכיה בשנת 1912 ומצוי ברשותו של פרופ' מרטין שווארץ מקליפורניה (העתק ממנו נמצא בפונותיקה הלאומית Y 6155/20). מחרוזות שונות עם הפריילעכס הזה נוגנו בארץ משנות השישים כפתיחה לסעודת החתונה. לעתים שרו לצליליו את המילים "אוי, אוי, אוי, חתן כלה מזל טוב", ובהומור: "אוי טאטע מאמע מאכט מיר חתונה", שפירושו: "הוי אבי ואמי חתנו אותי". עד שלהי שנות השבעים, ניגן אותו מוסא במחרוזת יחד עם פריילעכס בשם "די פריילעכע נאכט אין פלסטינא" (ראה בספר מסורת הכליזמרים בארץ ישראל, מס' 9 ב).

המחרוזת המוצגת כאן נוצרה בראשית שנות השמונים. בהקלטתה המקורית, הפריילעכס "חתן כלה מזל טוב" בהופעתו הראשונה מעוצב במבנה א- א1 - ב- א, והקטע א1 הוא וריאציה של א בטרספוזיציה למודוס הבולגרי (מעין מיקסולידי עם קוורטה מוגבהת) של קטע ג שהושמט. לצורך התקליטור הזה קיצרנו את הניגון לקטע אחד בלבד (א), לפריילעכס בהופעתו השניה מבנה דו-חלקי (א-ב), ובסיום חוזרים רק על א. גרסה שונה במקצת, עם קטע ב שונה לחלוטין, מצויה בתקליט מסחרי ישן בביצוע "תזמורת רומנית". גרסה קצרה במבנה א-א1 פורסמה בתקליט בביצוע קנדל ותזמורתו. אלה הם, כנראה, הביצועים ששמע מוסא בסוף שנות השישים או בתחילת השבעים, ומהם קיבל את ההשראה לגרסתו. פריילעכס II נוגן בישראל בשנות השבעים על-ידי כליזמרים שונים כניגון פתיחה בסעודת החתונה, והמשורר ישראל יצחקי חיבר לו מלים ("לחתונה הלכתי"). פרלייעכס II-III נתפרסמו גם כלחנים לריקוד השער. כיום מוסא מנגן מחרוזת זו לעתים רחוקות ורק בחתונות חילוניות.

חתונה בציבור הדתי לאומי, ירושלים 4.9.84. מקליטה: ש' בן-ארזה.