חלומו של פועל

השיר נכתב בראשית העלייה הרביעית כביטוי לתופעות הקשות שהקבילו את פני העולים: יחסם של האיכרים אל החלוצים, השכר הנמוך ששילמו להם, מחוסרי העבודה שרעבו ללחם, המחסור בבחורות, הקדחת, ועוד. הלשון ההומוריסטית של השיר מסבירה מדוע הוא נפוץ בשנות העשרים והשלושים בקרב החלוצים, ואף נחשב לאחד משירי הפועלים. הלחן, ספק חסידי ספק מרפרטואר הכליזמרים, הושר ללא מילים בפי אנשי העלייה השלישית, שימש לריקוד ההורה בשנות הארבעים והחמישים, ובעין חרוד שרוהו עם המילים "יש לנו ארץ כולה קודש". השיר התפרסם גם בשמות כגון "חלום השומר", "חלום חלוץ על הגורן", "חלום פתח תקוה", "החלום". הטקסט בגרסה המוקלטת קוצר. הבית השני הוא עיבוד של שני בתים: ב ו-ד בקובץ אחד, ב ו-ג בקובץ שני. הבית האחרון קצר, כנראה, משום שהזמר שכח את המילים הנותרות. הלחן, ללא מילים, התפרסם בשירונים כלחן לריקוד ההורה. חלקו השני הוא קטע הסיום של ניגון כליזמרים ידוע שנתפרסם בראשית המאה בתקליט 78 של חברת קולומביה, בביצוע האקורדיוניסט מישקה ציגאנוף.

שמעון פלמן (נ' 1923); סדנה לאתנומוסיקולוגיה, יסוד המעלה 28.3.90.