פדה בשלום נפשי

"פדה בשלום נפשי מקרב-לי כי-ברבים היו עמדי.
ישמע אל ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים.
שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו.
 חלקו מחמאת פיו וקרב-לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות.
השלך על-ה' יהבך והוא יכלכלך לא-יתן לעולם מוט לצדיק.
ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא-יחצו ימיהם ואני אבטח-בך. 
(תהלים נה, יט- כד)

שיר נודע זה יוצא דופן במסורת חב"ד, מפני שהוא קומפוזיציה מוסיקלית של ממש, כפי שמעידים מבנהו ומורכבותו. נראה שהלחין אותו אחד מן המוסיקאים המקצועיים שעבדו למען הרבנים הגדולים. לפי החסידים, השיר מתייחס לכליאתו של האדמו"ר הזקן בסנט פטרבורג בעקבות הלשנה מצד מתנגדיו, ולשחרורו הפתאומי, אחרי שקרא את פרק נ"ה בתהלים, העוסק בבגידתו של אחיתופל בדוד המלך. חסידי חב"ד השוו את מצבו של הרבי לזה של דוד, שהתפלל לאלהים להשמיד את אויביו.

אנדרה היידו עיבד את הניגון כקנטטה קצרה שאפשר לפרשה כהשתחררות הנפש, בעת הפטירה, מן הניסיונות והסבל של העולם הזה. נשמת האדם חוזרת למקורה במרומים, אל בוראה. כך נסגר המעגל שהוצג בניגון הראשון, על הנשמה היורדת לתוך בגוף, ירידת הנשמה מתרחשת לצורך עלייתה.