ניגון ארבע בבות של הרב הגדול, ר' שניאור זלמן מליאדי

"בשעה חצי החמישית בקר- בהתוועדות כ' בכסלו תרס"ג בליובאוויטש- הואיל כ"ק אאמו"ר הרה"ק לצוות לנגן את הניגון בן ד' בבות של הוד כ"ק רבנו הזקן ויאמר:

צריכים לשיר את ניגונו של הרבי (רבנו הזקן) הידוע בשם: הניגון בן ד' בבות...

ניגונו של הרבי מכוון נגד ד' עולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, מכוונים נגד ארבע האותיות של שם הוי'...

ארבעת האותיות של שם הוי' מאירות בארבעת חלוקי הדרגות: נפש, רוח, נשמה, חיה, הנמצאות בנשמתם של בן ובת ישראל".

"את הניגון יסד בסדר של עליות מלמטה למעלה, כלפי הסדר של תפלה, ברוך שאמר, פסוקי דזמרא, ברכות ק"ש, קריאת שמע, שמונה עשרה, שזהו הסדר של ארבע עולמות, אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, מלמטה למעלה...

 בכלל פועלת כל בבא פעולה פרטית, או בדרך פנימי או בדרך מקיף.

התחלת הניגון פועלת הזזה. הוא מזיז מהמקום לצאת מסביבת החולין... ההמשך של הבבא הראשונה פועל העמקה להעמיק לשם מה צריכים אותו ומהי כוונת מציאותו בעולם.

הבבא השניה של הניגון יש לה שייכות לבבא הראשונה שבהתחלת בבא זו מורגשת טעם של מרירות ומיד בא ההמשך של הבבא בתקוה ותנועת עליה.

תנועת המרירות והתקוה בעלית התנועות, הרי זו פועל יוצא מהזזה והעמקה של הבבא הראשונה...

הבבא השלישית פועלת רוממות הנפש, והגם שבבא זו באה אחרי הבבא השניה בה נרגש טעם המרירות בתוקף, מכל מקום, עיקר ההרגש בבבא השלישית הוא- רוממות והשתפכות הנפש.

הבבא הרביעית של הניגון מכוונת כנגד עולם האצילות, הדרגה העליונה בשיעור הקומה של ארבעת העולמות, עשי', יצירה, בריאה, אצילות.

הבבא הרביעית, אם כי שבסדר והדרגה מלמטה למעלה באה אחרי הבבא השלישית, אך באמת בבא רביעית זו מובדלת בעצם מהותה מהבבא השלישית.

הבדלת ערך המעלה של הבבא הרביעית על הבבא השלישית רואים זאת בפעולה פרטית שהבבא הרביעית פועלת.

הפעולה הפרטית של הבבא הרביעית היא עליצות הנפש, שאין זה הענין של רוממות הנפש כי אם עליצות הנפש...

בניגון זה מבאר הרבי שיטתו בחסידות ומראה את דרת העבודה של חסיד חב"די.

ברור הדבר שניגון זה חיברו הרבי בעת היותו אצל הרב המגיד ממזריטש, שרוב ניגוניו הם מאותו זמן, אך זה גם כן ברור ששיכלולם של כל ניגוני רבנו הזקן בכלל והניגון של ד' הבבות בפרט, שיכללם בעת היותו רבי.

וככלותו לדבר על נושא תוכן הניגון בכללותו, ציוה- כ"ק אאמו"ר הרה"ק- לנגן את הניגון במתינות. כל ג' הבבות הראשונות שתי פעמים והבבא הרביעית שלש פעמים. וינגנו את הניגון שלש פעמים בזה אחר זה, ובפעם השלישית יכפלו את הבבא הרביעית עשר פעמים בזה אחר זה, כדי שיחקק בכל עשר כחות הנפש" (ספר הניגונים, כרך ג').

ניגון רב משמעות זה מבוצע כאן בלי כל תוספת או עיבוד. אנחנו מנסים לשיר אותו בדבקות כמו חסידי חב"ד, השרים אותו רק בהזדמנויות נבחרות.