ליברטו מאת ש"ח ירק, זהות המלחינים אינה ידועה
סימפוניה-פתיחה בסול מז'ור
בהשפעת תנועת המקובלים מצפת במהלך המאה ה-16 נפוץ נוהג התפילה בשעות הלילה ולפני עלות השחר ("התיקונים). אירועים אלה נתקיימו בהזדמנויות שונות במשך השנה ובכלל זה ליל הושענא רבה הוא המועד האחרון להמתקת דינו של האדם לפני הקדוש ברוך הוא המכונה באיטליה "יום החותם הגדול". במאות ה-17 וה-18 בייחוד באיטליה היה ליל השימורים של הושענא רבה אחת ההזדמנויות החשובות ביותר לביצוע של יצירות מוסיקה אמנותיות. בשנות השלושים של המאה ה-18 התקיימו בליל הושענא רבה אירועים מוסיקליים בהיקף ניכר בקהילה האשכנזית שבקסאלי מונפראטו. המקור המוקדם ביותר שהתגלה עד כה הקשור לאירועים אלה הוא הפרטיטורה של הטקס משנת 1732. מחבר הליברטי של 1732 ו-1733 הוא ש"ח ירק. שמות המלחינים אינם ידועים. יוזם הטקסים היה יוסף חיים קציגין אשר הזמין את הליברטי והשתתף בביצוע כמנצח וכנגן צ'מבלו. שתיים מתוך הסימפוניות-פתיחות זוהו ברפרטואר האיטלקי מהתקופה: הסימפוניה-פתיחה בסול מז'ור של שנת 1732 מיוחסת במקורות אחרים להאסה, הנדל או ויוולדי; הסימפוניה-פתיחה בסול מז'ור של שנת 1733 זוהתה כיצירה מפרי עטו של אנטוניו בריוסקי.