Ne‘ima (Nagmah) in Medieval Hebrew Literature — The term mūsīqā in Medieval Hebrew Literature (supplement to the article published in Yuval I) (Hebrew)

הלשון העברית בימי הביניים טרונה עיון רב. כל מלה שנייה או שלישית של לשוננו בימי הביניים איננו יודעים את היגויה הנכון, שהרי לפי דרך כתיבתנו אנו רושמים עיצורים בלבד, ולכל היותר גם אימות קריאת מועטות כרמזים לתנועות.  אף מלים לועזיות, שמקורן הלועזי יש בו משום עדות להיגוין, טעונות בירור, כי מותנה היגוין בלשון הלועזית שממנה שאולה אותה מלה באותם הדורות ואילו היגוינו כיום הוא לפי לשון לועזית אחרת שממנה לא נשאלה.  בעייה מסוג זה הייתה כרוכה בדיון על המונח ״מוסיקה״.  הספרות שממנה שאולה המלה היא יוונית, שהרי הלשון היוונית היתה הלשון המהלכת בארץ ישראל ובמזרח התיכון בספרות המדעית עד הכיבוש המוסלמי, ואילו היגוי המונח ״מוסיקה״ הננהוג בפינו הוא על פי הלשון הלטינית, שנעשתה הלשון המדעית בימי הביניים באירופה בארצות המערב.  הבייה היא: היגוי המונה הוא – מוסיקה או – מוסיקה (Musica).