המונח ניגון דבקות, שמקורו ביידיש 'א דביקות ניגן' או 'א דבייקה', מתייחס לניגונים מדיטטיביים שמטרתם לעזור לחסיד להיכנס להלך רוח מדיטטיבי של אחדות עם האל. [1] ניגונים אלו מאופיינים בטמפו איטי, המבטא רגשות עמוקים ומדיטטיביים כמו תחנונים או עצבות. ניתן למצוא ניגונים אלו במגוון משקלים: בעלי פעמה בלתי יציבה, חסרי פעמה, דקלום המשולב במשפטים מטריים, טמפו גמיש ומשתנה, רובטו ועוד. [2] ניגונים מסוג זה מופיעים במגוון מקורות כאמצעי להשגת התעלות, חשבון נפש, תשובה ועוד. בחסידות סלונים למשלף הם מהווים אמצעי להלל את האל ו'לדבר' עמו. [3]
מונח זה אינו קיים בכל הקהילות החסידיות וקיימות לו מספר אלטרנטיבות: חסידי 'תולדות אהרון' וקהילות נוספות משתמשים במונח 'ניגון התעוררות'; אצל חסידי שושלת ספינקא בירושלים הוא נקרא 'ניגון רגשי'; חסידים אחרים בירושלים משתמשים במונחים מיידיש 'בית ניגן' ו'הארץ ניגן', (ניגון תחנונים וניגון לב); חסידי מוז'יץ בישראל משתמשים במונח 'מורלישה ניגונים'; חסידי לובביטש משתמשים במספר מונחים, כגון 'ניגון געגועים', 'וואלכי' או 'וולאך' (על שם האזור ההיסטורי ואלכיה שבדרום רומניה המודרנית). [4]
בקרב חסידי לובבטיש בין 'ניגוני התוועדות', ניגוני שבת וחגים וניגונים הנקראים במגוון שמות אחרים ניתן למצוא ניגונים רבים בעלי סגנון מוסיקלי דומה.[5] ניגונים אלה נחשבים לליבה של היצירתיות המוסיקלית בכל הקהילות החסידיות, והם אלה אשר מבוצעים במהלך הטיש החסידי (סעודות חגיגיות בשבתות וחגים בנוכחות האדמו'ר; ר' אדמו'ר & טיש), ועל כן לעיתים נקראים 'טיש ניגונים'. הקהילות החסידיות מחשיבות כקדושות במיוחד את המנגינות המושרות לטקסטים בעלי הקשר מיסטי כגון: 'בני היכלא' מאת הרב יצחק לוריא אשכנזי (האר'י); הפיוט החסידי 'יה אכסוף' מאת רבי אהרון מקרלין[6]. נוספים על אלה פיוטים כגון 'יה ריבון' מאת ר' ישראל נג'ארה (ראו דוגמא מס' 3), פיוט הפסח 'ברא דודי', והתפילה 'היה עם פפיות' מתפילת מוסף של יום כיפור. חלק מניגונים אלה משמשים כהכנה רגשית עבור הכלה והחתן לקראת טקס הקידושין, בעוד ניגונים אחרים מושרים כאשר החתן מובל לחופה, מחכה לכלה תחתיה, כשהכלה מובלת לחופה וכשהחתן מקיף את הכלה תחת החופה. [7]
[1] Vinaver-Schleifer, Anthology of Hassidic music, p. 191. In reference to this term among Ashkenazic hazzanim, see: Avenary, The musical vocabulatory of the Ashkenazic Hazanim, p. 190
[2] ניתן למצוא כאן דוגמאות:
Zalmanov, Sefer hanigunim, nos. 8, 9, 31, 307-309; Geshuri, Haniggun Veharikud Bahassidut, part 1, pp. 41-42, Nos. 2-3, and p. 60, no. 9
[3] Yaakov Mazor, Koho Shel Haniggun Bahagut Hahassidit Vetafkidav Bahavay Hadati Vehahevrati, pp. 41-42, 45-46.
[4] לדוגמא ראו:
Zalmanov, nos. 60, 131-138, 203-204, 302-306; Mazor-Hajdu, Niggunei Simha Verikud shel Hahassidim, side 2, band 2; for the use of volakh by Ashkenazic hazzanim see Avenary, ibid, p. 195.
[5] לדוגמא ראו:
Zalmanov, nos. 1, 6, 22, 44, 74, 84, 119, 122, 271, 273, 276, 277
[6] Vinaver-Schleifer, Anthology of Hassidic music, Nos. 39 and 41
[7] Yaakov Mazor, Mekoma Shel Hamusika Bahatuna Hahassidit, pp. 75-77, no. 2 and p. 78, no. 3; Hajdu-Mazor, The Musical Tradition of Hasidism, pp. 432-3, ex. 6.
