עוזי חיטמן

מלחין רב גווני שאף כתב חלק ממילות שיריו. כתב שירים לילדים, שירים הנחשבים כחלק מהז'אנר "שירי ארץ ישראל" ושירים שמשתייכים לזמר הים-תיכוני.
1952-2004

עוזי חיטמן נולד בתל אביב תאריך 9.6.1952  ונפטר בתאריך 17.10.2004

עד גיל 6 גר בגבעת שמואל ואז עברו הוריו לרמת-גן בה גר עד למותו. הוריו היו ניצולי שואה כשנישאו במחנה ברגן בלזן. אביו של עוזי חיטמן למד בצעירותו במדרשה לחזנים אצל החזן משה קוסביצקי ושמר על אורח חיים דתי. האם היתה חילונית אך כיבדה את רצון אביו לקיים אורח חיים מסורתי.

לאביו של הייתה השפעה רבה על דרכו המוזיקלית של חיטמן, אשר נהג להשמיע הקלטות של האב למבקריו ולציין כי לאב היתה עליו השפעה רבה. האב היה שליח ציבור בבית הכנסת במקום מגוריו. למרות היותו של האב אדם דתי, הוא רכש במקביל לתקליטי חזנות גם מוזיקה חילונית, תקליטי זמרי אופרה מפורסמים וזמרים איטלקיים בצד תקליטים של להקות פופ ורוק כמו הביטלס והאבנים המתגלגלות וזמרים האירופיים שהיו פופולאריים בשנות החמישים והשישים כמו אנריקו מסיאס, הלן שפירו ועוד. עוזי חיטמן גדל איפוא בבית שהיו בה מגוון השפעות מוזיקליות ואלו מצאו ביטוי בדרך ההלחנה שלו בעתיד.

חיטמן ביקר רבות בביהכ"נ בילדותו ולכך היתה השפעה מיוחדת על יצירתו. לדבריו, לשיריו "אדון עולם" "אלהים שלי" "נולדתי לשלום" הוא קיבל השראה ממנגינות התפילה. כך למשל הוא טען כי הקטע שבין הבית לפזמון בשירו "נולדתי לשלום" זו מנגינה של ביהכ"נ.

עוזי מעולם לא למד לימודי מוזיקה בצורה מסודרת. מכיוון שהפרוטה לא היתה מצוייה בביתו הוא לא רצה להכביד על הוריו בבקשה כי יממנו לו לימודי מוזיקה. בגיל 11 קיבל מתנה מהוריו גיטרה ולמד לנגן עליה בכוחות עצמו. כאשר בגיל 19 רכשה סבתו פסנתר הוא יישם את כל מה שידע בנגינה בגיטרה לנגינה בפסנתר ולמד בכוחות עצמו תווים והרמוניות.

את שירו הראשון חיבר בעת שירותו הצבאי, זה היה השיר "ניגונה של השכונה" שהוקלט מאוחר יותר על-ידי יזהר כהן. את שירותו הצבאי עשה בלהקת פקוד מרכז, בין השנים 1971-1973 (יחד עם שלמה בראבא, שם-טוב לוי, ואחר-כך עם דורית ראובני גיל דור, יענקלה מנדל ואחרים). עם שחרורו מהצבא כתב את השיר "מי ידע שכך יהיה", אותו ביצע בפני חיילים בתקופת מלחמת יום הכיפורים. בועז שרעבי שמע את השיר והקליט אותו ובכך פרסם את שמו של עוזי חיטמן ככותב ומלחין, וזמרים החלו לפנות אליו ולבקש כי יכתוב להם שירים.

חיטמן הקים להקה (הפופולים) שבצעה שירים פרי עטו, אך מלחמת יום הכיפורים קטעה את התפתחותה. מאז התפתחה הקריירה של חיטמן במספר מסלולים מקבילים:

ככותב ומלחין: כתב שירים רבים שהפכו ללהיטים כמו למשל  "נולדתי לשלום" שנכתב להולדת בנו הבכור עידו. השיר הוקלט על-ידי להקת סקסטה והוקדש לנשיא סאדאת באחד מביקוריו בארץ.

ככותב פרסומות: חיטמן כתב לחנים לפרסומות רבות ברדיו ביניהן למעריב, עגל רך, הועד למען החייל ועוד.

ככותב לחנים למגזר הזמר המזרחי: בין השנים 1976-1977 כתב לשימי תבורי שירים שהופיעו בשני אריכי נגן, בהם נכללו, בין השאר, השירים: "לילה בלי כוכב", "עוד סיפור אחד של אהבה", "בלילה בחצות", "בואי לא נפסיד את כל הלילה", "אלירן" ועוד. לחיים משה כתב את השירים "תודה" (רק מלים), "זה סימן", "עוד יום עולה". לזוהר ארגוב את השירים "מרלן", "כמו שיכור", ועוד. למרגלית צנעני כתב את "כמו שאתה יודע" ולאיציק קלה את " אני העבד". השיר "לכל אחד יש" ללחן של שלומי שבת שהפך לשיר השנה במצעד שנת 2000 של רשת ג'.

ככותב מלים לשירים שלחנם זר: כך למשל כתב את המלים לשיר "תודה" ללחנו היווני של קויומציס, שיר שהפך לאחד מאבני הפינה של הז'אנר שירי ארץ ישראל,  "אהבנו" ללחן יווני שבוצע על-ידי חיים משה, "כמו סירה טרופה" ללחן יווני שבוצע על-ידי אביבה אבידן, והשיר "תסלחי לי" ללחן יווני בביצוע בר כהן.

עוזי חיטמן היה חלוץ קלטות הוידאו לילדים. בין הקלטות שהוציא "שירים קטנים מס' 1" בשנת 1989, שבעקבותיה באו קלטות נוספות.

כתיבה לילדים והגשת תכניות טלוויזיה לילדים: בין השנים 1974-1979 הגיש את תכנית הילדים "פרפר נחמד" שזכתה במקום ראשון מבין 127 מדינות בתחרות לתכניות טלוויזיה מקוריות ביפן. בעקבות הצלחתה של שלישיית "כמו צועני" בפסטיגל 1986 הם החלו להגיש תכנית טלביזיה לילדים בשם "הופה היי" כששיר הנושא של התכנית נכתב על-ידי עוזי חיטמן (מלים) ויגאל בשן (לחן). התכנית שודרה עד לשנת 1988. בין השנים 1988-1993 הגיש את תכנית הילדים "חלום עליכם" בהם הגשים חלומות של ילדים, תכנית שזכתה לפופולאריות רבה.

כתיבה לפסטיבלים – הפסטיבל החסידי, פסטיבל שירי ילדים והקדם אירוויזיון. בשנת 1976 ביצע את השיר "אדון עולם" יחד עם הזמר עודד בן חור בפסטיבל הזמר  החסידי תשל"ז. השיר זכה "רק" במקום שני  אך נפוץ בכל קהילות היהדות בכל רחבי העולם, אפילו בקהילות הנדחות ביותר. בשנת 1978 כתב את השיר "רציתי שתדע" לפסטיבל שירי ילדים, שיר שמיצב אותו ככותב שירי ילדים. בשנת 1985 כתב את השיר "כמו צועני" וביצע אותו עם יגאל בשן ויהונתן מילר כשלישית "כמו צועני" בתחרות הקדם אירוויזיון של 1985. השיר זכה במקום השני ובעקבות אי הזכייה בקדם אירוויזיון כתבו יגאל בשן ועוזי חיטמן את השיר "אנחנו נשארים בארץ", שיר שנבחר כשיר השנה בשל שנת 1985 ברשת ג'. השלישיה המשיכה להופיעה ובפסטיגל 1986 הופיעו עם השירים "ארץ הצבר" ו"אדוני ראש העיר". שירו "כאן"  נשלח פעמיים לקדם אירוויזיון בין השנים  1986 - 1989 ונדחה. הוא נשלח שוב בשנת 1991 ואז זכה במקום הראשון, נשלח כנציג ישראל לתחרות האירוויזיון ברומא ושם הגיע למקום השלישי (אותו מספר נקודות כמו המקום השני) בביצועם של אורנה ומשה דץ.  

עוזי הרבה לצאת למסעות הופעות בקהילות היהודיות ברחבי העולם, ביניהן הקהילות ברוסיה ובסיביר.

בשנת 2002 הענק לעוזי חיטמן פרס "נוצת הזהב" של אקו"ם על מפעל חיים כמלחין בזמר העברי. שירים רבים שלו (כולל שירים שכתב ללחנים זרים) הפכו לחלק מהז'אנר שירי ארץ ישראל ביניהם: "נולדתי לשלום", "רציתי שתדע", "נולדתי לשלום", "כאן", "ארץ הצבר", "לכל אחד יש", "תודה".

 

כתבה: טלילה אלירם

AddToAny