נולדתי בלנינגרד, ברה'מ; אני בוגר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, השלמתי לימודי תואר שני במוסיקה יהודית באוניברסיטה עברית וכעת דוקטורנט בה, בהדרכת פרופ' א' סרוסי ופרופ' ג' חזן־רוקם. מחקרי מוקדש לפולקלור מוסיקלי של יהודי מזרח־אירופה, ובמיוחד לניגון החסידי ולשיר העממי.
המטרה המרכזית של עבודת הדוקטורט שלי הינה בניית תמונת המסגרת למאפייני היסוד של השיר העממי ביידיש. משימה זו מחייבת התמודדות עם שלושה יעדי מחקר, והם: הטיפולוגיה, מקומו של רפרטואר זה בהקשר רגיונלי רחב והאתוס של השירים. הגדרת שלושת היעדים נובעת מטיבו של התיעוד הקיים, ממצבה של מסורת השירה העממית ביידיש כיום, וממצב המחקר בתחום. חוסר תיעוד מספק, העדר תמונה ולו משוערת של התפתחותו הסוגתית ושל צורותיו העיקריות של הרפרטואר העממי מקשים על הבנת הקשרים חברתיים־פונקציונליים של ענף תרבות זה. לכן כשחוקר בן זמננו ניגש לדון בשיר שאין עליו מידע חיצוני כגון הזכרה של מציאות היסטורית, מתעוררת בעיה של תיארוך ושל הבנת משמעות השיר בהקשרו התרבותי. כיצד נוכל להבדיל בין שירים חדשים ובין אלה בעלי מסורת ארוכת שנים? אלו מרכיבי השיר הם הטיפוסיים והאופייניים, ומה חורג מהמקובל בקולקטיב המבצע?
כדי להשיב על שאלות אלה, אני מבקש לתאר דפוסים מוזיקליים־ספרותיים שהתגבשו במסורת ולהציע בחינה שיטתית של מכלול שירי־העם על־פי מאפייני המלל והלחן. ניתוח מקיף של הפואטיקה והמוסיקה המסורתיות נועד לתרום לרב־שיח בין־תחומי בשדה התרבות העממית במזרח־אירופה.
מוזמנים לקרוא את המאמר על אודות ניגון מס. 3 מתוך האוסף של משה ברגובסקי (ארכיון שירי החודש) בקישור כאן, ופרסומים נוספים באתר האישי כאן.