אהרן עמרם

אהרן עמרם נולד בצנעא, תימן, בשנת 1939. אביו, ר' שלמה עמרם, שימש כשליחו של אב בית הדין ועמד בראש חבורת "קוראי התהילים". אמו, רומיה בת הרב יוסף, גידלה בנוסף לשבעת ילדיה גם יתומים, שהובאו לצנעא מחשש לאילוצם להתאסלם.

בצעירותו למד תורה אצל מיטב המלמדים בצנעא, ובמקביל רכש השכלה כללית – מתמטיקה, היסטוריה ועברית – בבית ספר יהודי. בשנת 1950 עלה לישראל עם משפחתו במסגרת מבצע "על כנפי נשרים", והמשפחה שוכנה במחנות העולים בראש העין ובעין שמר. כבר בתקופת לימודיו בבית הספר התגלתה נטייתו הבולטת למוזיקה.

בהיותו בן 14 השתתף בקביעות בתוכנית הרדיו "קול ישראל לעולי תימן", בהנחיית סעדיה דמארי. במסגרת זו קרא בתורה ובהפטרה ושר משירי ר' שלום שבזי לצד שירים ישראליים. בעקבות השתתפותו בתוכנית זכה במלגת לימודים מיוחדת מטעם מזכיר הכנסת דאז, ישראל ישעיהו, ולמד באולפן למוזיקה של אלי כורז בתל אביב, שם התמחה בטכניקת שירה, סולפז' ושירה קלאסית. כאשר אחת ממורותיו גילתה כי הוא עוסק בשירה תימנית מחוץ לשעות הלימודים, המליצה לו לבחור בין השניים, בשל הפערים בטכניקות השירה. עמרם בחר בשירה התימנית, וראה בה את ייעודו – לשמר, להחיות ולהנחיל את המסורת.

הוא החל להופיע בחתונות בראש העין וברחבי הארץ, בעיקר בקרב קהילות עולים מתימן, והחל לצבור מוניטין כזמר מחונן. במקביל הוציא את תקליטיו הראשונים.

עם תום שירותו הצבאי בשנת 1961, החל לשמש כמדריך במרכז הנוער בראש העין. במסגרת זו ייסד מקהלות ולהקות מקומיות שהופיעו באולמות קונצרטים. באותן שנים הכיר את שרה משריקי, שלימים נישא לה.

בשנת 1963 הצטרף כסולן ללהקת המחול "הפעמונים" ויצא עמה לסיבוב הופעות באירופה – בבלגיה, הולנד, ספרד וצרפת. במשך כשבע שנים הופיע במסגרת זו בארץ ובחו"ל, ובמקביל השתתף בקונצרטים מטעם משרד החוץ, לצד אמנים ידועים בהם משה וילנסקי, אילנה רובינא, שושנה דמארי ויהורם גאון. כן הופיע בטלוויזיה הצרפתית והנורווגית.

עם שובו לישראל המשיך להוציא תקליטים, בהם שירים שהפכו מזוהים עמו, כדוגמת "אם ננעלו". בסוף שנות ה-60 כבר כתב, הלחין והקליט שירים רבים שכונסו באלבום לבבי ישכח עפרה. בשנת 1968 נישא לשרה משריקי, ולזוג שישה ילדים.

במהלך שנות ה-70 הקליט עשרות שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל של שירת יהודי תימן בישראל. שירו הידוע ביותר מאותה תקופה, "גלבי" (ראו כאן), זכה לתהודה בינלאומית לאחר שבוצע מחדש על ידי עופרה חזה. כמו כן הלחין פיוטים מאת ר' שלום שבזי ואחרים, בהם "שובי יפיפיה" (ראו כאן), "קריה יפהפיה" ו"דרור יקרא".

בשנת 1972 ייסד, יחד עם גורית קדמן, שלוש-עשרה להקות מחול תימניות. בשנת 1973 השתתף כמפיק ומבצע בפסטיבל "בואי תימן", ובשנת 1975 לקח חלק בארגון כנס בנושא יהדות תימן, שתועד בספר מורשת יהודי תימן. בשנות ה-80 המשיך להקליט ולהופיע, בין היתר באירועים בינלאומיים באיטליה, צרפת ובמסגרת להקת "עמך". בשנות ה-90 שימש כחזן בראש השנה בבית הכנסת התימני במנהטן.

לאחר מלחמת יום כיפור, ולאחר מכן גם בעקבות מלחמת לבנון, פנו אליו אלמנות בני הקהילה התימנית בבקשה להקליט את הניגונים התימניים, כדי שילדיהן – שנותרו יתומים – לא יאבדו את המסורת. בעקבות כך יזם בראשית שנות ה-90 פרויקט הקלטות רחב היקף שכלל את תפילות ראש השנה ויום כיפור, מגילת אסתר, שיר השירים, תהילים, ההגדה של פסח, ניגוני שבת ועוד. סך ההקלטות הגיע ללמעלה מ-120 תקליטורים – פרויקט ייחודי ויוצא דופן בהיקפו. במהלך מחקרו גילה עמרם טעויות רבות בכתבי היד של התאג' (כתבי יד תימניים של התורה). לאחר מחקר מקיף, פרסם מהדורה מתוקנת בשם תאג' וזאת התורה, שאושרה על ידי רבנים וחברים באקדמיה.

עקב האיסור שנפוץ בקרב יהודי תימן בנוגע לשימוש בכלי נגינה, שירה תימנית מסורתית לוותה בדרך כלל בתיפוף על פח בלבד. עם זאת, באלבומיו שילב עמרם כלי נגינה כמו גיטרה, קאנון, חצוצרה, טרומבון וכלי הקשה. בכך העניק למוזיקה התימנית מבנה עיבודי מודרני, תוך שמירה על אופיה המסורתי. מהלך זה עורר עניין והשפיע על דורות של מוזיקאים ואמנים, בהם עופרה חזה וזוהר ארגוב.

אהרן עמרם זכה בפרסים רבים על פועלו, בהם פרס קרן שבזי, פרס האמנות על שם סעדיה דמארי, פרס ממכון רננות על תרומתו לחזנות, לפיוט ולתפילה, וכן פרס אקו"ם ופרס שר ההשכלה הגבוהה.

במשך עשורים הקדיש עמרם את חייו לשימור, תיעוד והפצת מורשת יהדות תימן. בזכות פעילותו הענפה – כמבצע, חוקר, מחנך ומחדש מסורת – נחשב לדמות מפתח בהמשכיות התרבותית של יהדות תימן בישראל ובתפוצות.

מקורות וביבליוגרפיה נוספת

סרט תיעודי על חייו של אהרן עמרם: "אהרן עמרם- מפעל חיים לשימור מורשת יהודי תימן".

ראיון מקיף של אהרן עמרם עם יואב קוטנר: "הפרויקט של מפעל הפיס: תיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר- אהרן עמרם".

בן שלו, "אהרן עמרם שם את המוסיקה התימנית על המפה". באתר הארץ, 13 בספטמבר 2010. 

דודי פטימר, ‏הזמר התימני והלהיט הגדול ביותר שיצא מישראל: אהרן עמרם מסכם קריירה, באתר מעריב אונליין, 4 במרץ 2019.