אהרון בר נולד בעיר במברג בבואריה בשנת 1739. משרתו הראשונה כחזן היתה בקהילת פדרבורן. הוא נודע במנעד הרחב של קול הטנור שלו. בגיל 26 עבר למשרה של חזן ראשי בכנסיית היידרטרגאס בברלין, שם המשיך במשרה זו עד מותו בשנת 1821. בזמן שהייתו בברלין הוא אסף והזמין יצירות של בני זמנו יחד עם יצירותיו שלו ואיגד את כל אלה לאוסף של למעלה מ-1200 יצירות לשימוש בבית הכנסת שלו. בר נודע בכך שעשה שימוש במבחר גדול ומגוון של נעימות כדי למנוע השתתפות של בני הקהילה בתפילה. בדף השער של אוסף, שהכין לשימוש אישי ובו 447 נעימות, כתב: ' אם אדם שומע נעימה פעם אחת בשנה, הוא לא יוכל לשיר עם החזן ולכן לא יוכל לבלבל את החזן'. אוסף זה עבר לכל אחד מממשיכיו של בר, עד שהגיע לחזן אדוארד בירנבאום שתרם אותו לספריה של ההיברו יוניון קולג' בסיסינאטי, שם הוא נמצא עד היום.
