56. כל יכול

שיר בעל גוון הומוריסטי, שנכתב בתקופה שבה נהגו לכתוב בעט ציפורן ודיו. כדי לייבש את הכתוב ולמנוע את מריחת הדיו על הנייר היה צורך להשתמש בנייר סופג. המסרנים למדו את השיר במושבה יבנאל, מפי המורה ויניצקי, במסגרת שירה בציבור בתנועת הנוער. ויניצקי היה מורה בבית הספר וגם מדריך בתנועת הנוער. 

השיר מובא בחוברת של חמישה קנונים שחיברו וליקטו פואה גרינשפון ומקס למפל. המסרנים מבצעים את השיר בשינויים קלים מנוסח השירון.

בסוף השיר מובאת הערה: עם החזרה על הקנון, על הקול השני להתחיל כמו בפעם הראשונה.