23. ריקוד המצווה- בחתונה החסידית הירושלמית

^{אברהם בורד וקהל בחתונה של בנו, זאב, ירושלים, 3.3.1970.}

א. "עקביא"       ב. "מסוד חכמים"       ג. "יעמוד"- הזמנת הרוקד       ד. "בורא עולם בקנין"- ניגון ריקוד

הזמנת הקרואים לריקוד המצווה בחתונה ירושלמית שונה בסגנונה המוסיקלי והטקסטואלי מסגנונו של הבדחן המזרח אירופי (לעיל, מס' I 18 ומס' II 16). בניגוד למבחר הלחנים של הבדחן המצוי, הבדחן הירושלמי משתמש בלחן אשר מבוסס על הדגם המלודי של ברכות האירוסין. הבדחן פותח ב"יעמוד"- כדוגמת ההזמנה של העולים לתורה- וכשרון האלתור שלו מתבטא בהמצאת תארים וכינויים על דרך ההלצה. הזמנת הקרואים בנוסח הזה מתקיימת בקרב חסידי ברסלב, לעלוב, צאנז, קרלין ולעתים גם בקהילת "תולדות אהרן" בירושלים מיסודו של ר' אהרן רוט (ראה לעיל, עמ' 9 ומס' II 9).

בדחן: יעמוד, יעמוד, יעמוד, יעמוד, יעמוד, יעמוד
קהל: יעמוד
בדחן: במקום חתנים
קהל: יעמוד
בדחן: במקום בחורים
קהל: יעמוד
בדחן: במקום טייערע יונגע לייט
קהל: יעמוד
בדחן: חסידישע יונגע לייט
קהל: תעמוד [במקום יעמוד!]
בדחן (הצדה): ווו נעמט מען זיי,
קהל: תעמוד
בדחן: במקום קלויזנבורגער חסידים
קהל: תעמוד
בדחן: במקום תלמידי חכמים
קהל: תעמוד
בדחן: במקום יראי שמים
קהל: תעמוד
בדחן: יעצט גייט מען רופן, א טיייערן חתן, א פיינעם חתן, א שיינער חתן, א זיידינער חתן, מורנו ורבינו הרב- זאגט שוין וויטער- (פלוני בן פלוני) מיט זיין אייגינע כלה מצוות רקידה.

בהזמנת החתן מקדים הבדחן ל"יעמוד" את "עקביא בן מהללאל אומר" (משנה, אבות, ג, א), אשר נוהגים לומר בהלוויות, ואת "מסוד חכמים" מתפילת שמונה-עשרה של שליח הציבור ביום הכיפורים, כשהוא משנה את חלקה השני של התפילה באופן שיתאים למעמד החתונה: 

מסוד חכמים ונבונים/ ומלמד דעת מבינים/ אפתחה פי בשירה ורננים/ לשמח חתן-כלה עם מחותנים//

שילוב שני קטעי התפילה בהזמנת החתן לריקוד המצווה בא במקום דברי ההתעוררות המחורזים של הבדחן בחתונה היהודית במזרח אירופה אשר כוללים אזכור של ההקבלה שבין יום החתונה ליום הכיפורים וליום המיתה (ראה לעיל, בדחנות בקבלת הפנים, מס' I 8, ומס' II 10). הסיפור, הקשור למקורו של הלחן של "עקביא", כולל יסודות אגדתיים. חזן ידוע חלה במחלה קשה ומידבקת אשר דרשה את בידודו מאנשי העיירה. כאשר חשו כי מותו קרב, ביקש שיכינו עבורו קבר בשולי בית הקברות. בשארית כוחותיו גרר החזן את עצמו אל קברו, כשהוא שר את "עקביא" (ובגרסאות אחרות: הוא שר בעמדו לפני קברו, או אפילו בשכבו בקבר) בלחן הזה (ראיונות עם אהרן הויזמן ועם אחרים, בשנות השמונים). בביצוע של "עקביא" הבדחן חוזר על מילים ופסוקים של הטקסט המקורי ואף משלב בו מילים ביידיש. המודליות של הלחן וכמה מן המוטיבים שלו מזכירים תפילות מסוימות של יום הכיפורים (ראה: מזור-טאובה, עמ' 204- 212).

עקביא בן מהללאל אומר. הסתכל בשלושה דברים ואים אתה בא לידי עברה. דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. דע מאין באת- מטיפה סרוחה. ולאן ולאן, ולאן אתה הולך. למקום עפר, וואלט דאך שוין נישקשה געווען. רימה, וואלט דאך שוין נישקשה געווען. ס'איז דאך אבער- עפר רימה, עפר רימה, עפר רימה, און דערצו- ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון. לפני מלך, וואלט דאך שוין נישקשה געווען. מלכי, וואלט דאך שוין נישקשה געווען. ס'איז דאך אבער מלך מלכי, מלך מלכי, מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.

ניגון הריקוד "בורא עולם בקניין" מושר בריקוד המצווה בקהילות חסידיות רבות. מבנהו דו-חלקי. חלקו הראשון כמעט זהה ללחנו של השיר ההונגרי Turi vasar. החלק השני של הניגון מופיע כסיפא של השיר Mar en tobbet a foutcan (ראה: Kerenyi, עמ' 156, 169). לעתים מוסיפים לו את המילים הראשונות (או את הפסוקים הראשונים) מתוך "אשת חיל" (ששרים בליל שבת לפני הקידוש), כדלקמן:

בורא עולם בקניין/ השלם זה הבניין/ לה, לה, לה,...
אשת חיל מי ימצא/ רחוק מפנינים מכרה/ לה, לה, לה,... וכו'