22. "לא תבושי, די עדה הקדושה"

^{צבי מסטבוים, ירושלים, 11/10/61. מקליט: אביגדור הרצוג.}

שיר יידי זה, אשר נמנה עם הרפרטואר של חסידות בובוב, מיוסד על חלקו השני של הפיוט "לכה דודי" (ראה לעיל, מס' I. 11-12). הטקסט היידי משולב בין השורות של הפיוט העברי. השיר חובר על-ידי יחזקאל רוטנברג, חסיד בובוב, תלמיד חכם שנהג לבדח את בני הקהילה בחג הפורים ובחתונות, ושימש גם כגבאי של הרבי מבובוב, ר' בן ציון הלברשטם (1873- 1941). שרים אותו בסעודת שבע ברכות אשר מתקיימת בשבת, ולעתים גם בסעודת פורים. השיר נדפס בשינויים קלים בקובץ זמירות ישראל, תשכ"ג, עמ' יד ועמ' 5. הטקסט המקורי של "לכה דודי" ניתן כאן בתוך מרכאות כפולות.

"לא תבושי", די עדה הקדושה, די וועסט זיך מער נישט שעמען
"ולא תכלמי", לעלם ולעלמי, 'ישראל עבד נאמן'.
"מה תשתוחחי", זאל ווערן גלייכע, די איינגעבויגענע יידן,
"ומה תהמי", און גרייט אייך צו, מיט פריילעכע געמיטן,
"בך יחסו עניי", באלד וועט קומען די ישועה,
"ונבנתה עיר", נאך שענער ווי פריער, "עיר על תלה",

[פזמון]: "לכה, לכה דודי", יחד כלם הודו,
"לקראת כלה", א שיר פאר אלע, "פני שבת נקבלה".

"והיו למשסה", די גאנצע חברותא, אלע שונאי ישראל,
"למשסה שאסיך", אלע גלייך, צערייבן מיט אמאל
"ורחקו כל", שוין נאך דעם עול הגלות ועול השעבוד,
"מבלעיך", וואס בייסן דיך, וועלן אלע גיין לאיבוד,
"ישיש עליך אלהיך", גאט וועט דיך מאכן רייך,
"כמשוש חתן", בסעודת לויתן, "חתן על כלה",

[פזמון]: "לכה, לכה דודי",,,

"ימין ושמאל", ווי פיין און וויל, אז "ימין ושמאל תפרצי",
א שטיקעלע פלאדן, פון 'אל אדון', עס אונדז די גרעסטע 'מוציא'.
"ואת השם", אין אונדזער היים, "תעריצי", וועלן מיר לויבן,
 בחכמה ובינה, מיט די גרעסטע בחינה, וועלן מיר אלע זיין דערהויבן,
"על יד איש בן פרצי", די 'שחורה אני' די שוארצי,
"על יד איש", ווי שיין און פריש, "ונשמחה ונגילה",
[פזמון]: "לכה, לכה דודי"...

"בואי בשלום", שוין נאך דער חלום, "בשלום עטרת בעלה",
הייליגע שאף שטייט אויף פון שלאף, 'וברננה נעלה'.
"גם ברנה", מזיו השכינה, וועלן מיר זיין נהנה אלע,
 עתיד כביכול, לעשות מחול, "בשמחה ובצהלה",
"תוך אמוני עם", מיר וועלן טאנצן אלע צוזאם,
"בואי", קום, און דריי דיך אום, צו "בואי בשלום",

[פזמון]: "לכה, לכה דודי"...

תרגום:

"לא תבושי" העדה הקדושה, יותר "לא תבושי",
"ולא תכלמי" לעולם ולעולמים, 'ישראל עבד נאמן'.
"מה תשתוחחי", קומתם יזקפו היהודים כפופי הקומה,
"ומה תהמי", התכונני בנפש שמחה,
"בך יחסו עניי [עמי]", מיד תבוא הישועה
"ונבנתה עיר", יפה מקודמתה, "עיר על תלה",

[פזמון]: "לכה, לכה דודי", יחד כולם הודו,
"לקראת כלה", נשיר כולנו, "פני שבת נקבלה".

"והיו למשסה", כל החברותא, כל שונאי ישראל,
"למשסה שאסיך", כולם כאחד ייכתשו בבת אחת.
"ורחקו כל", מיד אחרי עול הגלות ועול השעבוד,
"מבלעיך", הנושכים אותך, ילכו כולם לאיבוד,
"ישיש עליך אלהיך", האל יעשירך
"כמשוש חתן", בסעודת לויתן, "חתן על כלה"

[פזמון]: "לכה, לכה דודי", יחד כולם הודו,
"לקראת כלה", נשיר כולנו, "פני שבת נקבלה".

"ימין ושמאל", מה נאה ומה טוב, אז "ימין ושמאל תפרצי",
פיסת עוגה, מ'אל אדון', שקולה כנגד גדול 'המוציא'.
"ואת ה'", בביתנו, "תעריצי", נשבח,
בחכמה ובינה, עם הבחינה העליונה, כולנו נתרוממה, 
"על יד איש בן פרצי", 'שחורה אני', גם שחרחורת,
"על יד איש", כמה נאה ורענן, "ונשמחה ונגילה",

[פזמון]: "לכה, לכה דודי", יחד כולם הודו,
"לקראת כלה", נשיר כולנו, "פני שבת נקבלה".

"בואי בשלום", אחרי החלום, "בשלום עטרת בעלה",
צאן קדושים, עורו משנתכם, 'וברננה נעלה',
"גם ברנה", מזיו השכינה כולנו נהנה,
'עתיד הקב"ה לעשות מחול' "בשמחה ובצהלה",
"תוך אמוני עם", נרקוד כולנו יחד,
"בואי", בואי, וסובי ו"בואי בשלום",

[פזמון]: "לכה, לכה דודי", יחד כולם הודו,
"לקראת כלה", נשיר כולנו, "פני שבת נקבלה".