11. ניגון שמחה פאן-חסידי

^{שירת קהל, "טיש" של טו בשבט, ישיבת "תפארת ישראל", ירושלים, 30/1/91.}

ניגון ממקור בלתי ידוע אשר הובא לבויאן בשנות השישים (או לכל המאוחר בסוף שנות השבעים) על ידי זאב ("וועלווועל") פישמן (1910- 1996), שהיה בעל התפילה בבויאן. פישמן שמע את הניגון ככל הנראה בשנות העשרים, עם המילים של "שיר המעלות בשוב ה" (תהלים קכו), כאשר למד בישיבת "שפת אמת" של חסידי גור בירושלים. פישמן שר את הניגון לראשונה בבויאן בתפילת מוסף של יום הכיפורים עם הפיוט "היום תאמצנו". יורשו בתפקיד, עקיבא ברילנט (נ' 1942), מחזיק במנהג הזה, ובתודעתם של חסידי בויאן הוא הניגון של "היום תאמצנו". הם שרים אותו לעתים מזומנות ב"טיש" של טו בשבט לפי הוראת הרבי, כחלק ממנהגם לשיר בראש השנה לאילנות ניגונים השייכים לראש השנה.

בביצוע שלפנינו בא לידי ביטוי המאבק בין נטייתם של צעירי החסידים המובילים את זמרת הקהל להאיץ את הטמפו, לבין הרבי המנסה להכתיב טמפו יציב. מתחילת הניגון ועד סופו הרבי מקיש בידו את הפעימות על השולחן והקהל שר עם מחיאות כפיים. בתחילה, הרבי אינו מנסה לעצור את ההאצה; ואכן במהלכו של כל אחד מארבעת קטעי הניגון הקהל מאיץ. אך בראשיתו של כל קטע הרבי חוזר לטמפו הראשון. לפעמים הוא אפילו מתחיל את הקטע החדש באיטיות מוגזמת- כנראה בניסיון לבלום מראש את ההאצה.

הניגון מוכר גם לחסידי קהילות נוספות. אברהם בורד (1925- 1996), ממשפחה של חסידי קרלין, שהיה לאחד מבעלי התפילה בבית הכנסת שבשכונת בתי ראנד בירושלים, נהג לשיר אותו בסעודות שמחה לפני ברכת המזון עם "שיר המעלות בשוב ה'" (תהלים קכו). ואילו זיידל אייזלר, חתנו של משה פרוש, מבאי בית הכנסת הנ"ל, היה שר אותו עם "אל אדון" כאשר עבר לפני התיבה בשחרית של שבת.