10. בדחנות בקבלת הפנים

^{הבדחן מנדל יאקוב בליווי הכליזמר לייב ריגלר בקלידים, בני ברק, 20/6/91.}

כאשר בדחן מקצועי מוזמן לשיר בקבלת הפנים דברי מוסר וכיבושים באוזני החתן, יש שהוא שר אותם בניגונים שאינם נמנים עם לחני הבדחנות (ראה לעיל, מס' 8 בתקליטור הראשון). בהקלטה זו בחר הבדחן לשיר את דברי הכיבודים שחיבר בלחן של "רחם בחסדך" (המילים מתוך "צור משלו אכלנו"; הלחין יעקב קלאגסבאלד). זהו ניגון שהרבי מויז'ניץ, ר' חיים מאיר האגר (1888- 1972), שר לעתים מזומנות ב"טיש" של ליל השבת, ומקהלת ויז'ניץ שרה אותו בשמחות. הניגון הובא לחצר ויז'ניץ על-ידי החזן והבדחן יחזקאל קלאגסבאלד (1904- 1993), בנו של המלחין, באחד מביקוריו ב"טיש" של הרבי. קלאגסבאלד הבן היה מקור לא אכזב לניגונים וליצירות חזניות וחסידי ויז'ניץ למדו אותם מפיו. הבדחן מנדל יאקוס שהוזמן תדירות לחתונות במשפחות הכלה, ידע שאבי הכלה אוהב את הניגון הזה, ולכן בחר דווקא בו לחרוזיו. כדוגמה הבאנו תשעה בתים מתוך התשעה-עשר שהוא שר.

"סימן טוב ומזל טוב יהא לנו",
לאמיר אנפאנגען צו זינגען שיר ורננה,
חתן- "אתיצבה לקראתך"
"כי ביום הזה יכפר" עליך.

ס'איז א מנהג בא א קבלת פנים
מע שטעלט זיך רעדן פאר א חתן מוסר עניינים.
מע דארף האבן סייעתא דשמייא ווען מע שטעלט זיך רעדן פאר א חתן
ס'זאל זיין דברים יוצאים ונכנסים.

דאס איז דאך דברים ברורים:
ביים חתן איז היינט בחינה פון יום הכיפורים,
זיך אויסצובעטען איז א גוטע מאטריאל
בפרט ובכלל,
"וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל הקהל..."

"כל קהל"- די גאנצע עולם אפילו,
א שייכות מיטן חתנ'ס היינטיגע יום דהילולא
שטייט אין הייליגן "דגל" דערויף:
פאר א חתן מוחלין לכל עוונותיו
ולכל הנלווים אליו.

ממילא די אלע מסובין זענען דא מחותנים
זוכה צו זיין ביי דעם קבלת פנים.
אבער דער חתן דער הארי שבחבורה
וועט יעצט זיין די שליח דציבורא.

אונדזער חתן חיים צבי
איינס צוויי ווערטער צו זאגן הריני מזמן את פי.
"חיים" איז ראשי תיבות: "חתן יוצא מחופתו ישיש",
דער פסוק פאר דיר יעצט א בסיס.

שטייט וויטער, וויסט דער גאנצער ציבור,
נישט סתם א ישיש, נאר ישיש כגיבור,
צדיקים געטייטשט דעם ענין אזוי:
כגיבור מיינט מען "איזהו גיבור הכובש את יצרו".

חזקה על חבר שאינו מוציא מידו דבר שאינו מתוקן.
אוואדע אלע זיינע מעשים היינט געטון איבער קוקן,
ביום תשובה ותפילה
מא האלט שוין דא אפילו,
חתן ביום כיפור- א בחינה פון נעילה.

פאר דעם בעט מען "פתח לנו שער בעת נעילת שער", 
מע דארף אויסבעטן יעצט דא דערפאר
שער איז ראשי תיבות - שעת רחמים
עת רצון,
די טייערט מינוטן צום גוטן יעצט אויסנוצן.

תרגום:

"סימן טוב ומזל טוב יהא לנו",
הבה ונפתח בשמרת שיר ורננה,
חתן - "אתיצבה לקראתך"
"כי ביום הזה יכפר" עליך.

מנהג הוא בקבלת הפנים
לעמוד ולומר לחתן מענייני מוסר.
צריך סייעתא דשמייא כאשר לפני החתן עומדים
כדי שיהיו הדברים יוצאים [מן הלב] ו[אל הלב] נכנסים.

אלה הם אכן דברים ברורים:
היום הזה הוא לחתן בחינת יום הכיפורים,
 להשיג [מחילה] זה דבר טוב
בפרט ובכלל,
"וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל".

"כל קהל" - משמע אפילו כל הנמצאים.
בהקשר עם יום ההילולה של החתן
כתוב בעניין זה ב"דגל מחנה אפרים" [לר' אפרים מסדילקוב]:
לחתן מוחלים את כל עוונותיו
וגם לכל הנלווים אליו.

ממילא כל המסובים הם כאן מחותנים
וכולם זכו להשתתף בקבלת הפנים;
אבל החתן, שהוא הארי שבחבורה,
יהיה עתה שליח דציבורא.

חתננו, חיים צבי,
אחת ושתיים אשים דברי בפי:
ראשי תיבות "חיים" - "חתן יוצא מחופתו ישיש",
הפסוק יהיה לך עתה כבסיס.

הכתוב ממשיך, יודע זאת הציבור,
לא סתם "ישיש", אלא "ישיש כגיבור"
צדיקים כך מפרשים אותו:
"כגיבור" משמע - "איזהו גיבור הכובש את יצרו".

חזקה על חבר שאינו מוציא מידו דבר שאינו מתוקן
בכל מעשיו פשפש היום, בוודאי [כדי לתקנם],
ביום תשובה ותפילה
- כזה בו הננו כאן -
חתן ביום כיפור הוא בחינת נעילה.

"פתח לנו שער בעת נעילת שער" אנו מתפללים,
לפיכך צריך עתה להתחנן;
"שער" - ראשי תיבות: שעת רחמים,
עת רצון,
ננצל עתה לטובה את הרגעים היקרים.