4. "ברח דודי"

^{דוד מסטבוים, ירושלים, 13/10/61. מקליט: אביגדור הרצוג.}

ברח דודי עד שתחפץ אהבת כלולנו/ שוב לרחם כי כלונו/ מלכי עמלק* שובינו תוללינו/  
הרוס וקעקע בצתם מתלנו/ הקם טורך נגן שתילנו/ הנה זה עומד אחר כתלנו//
ברח דודי עד שיפוח קץ מחזה/ חיש ונסו הצללים מזה/ ירום ונשא וגבה נבזה//
ישכיל ויוכיח וגוים רבים יזה/ חשוף זרועך קרוא כזה/ קול דודי הנה זה//
בגלל אבות תושיע בנים/ ותביא גאולה לבני בניהם//

^{*במחזורים שונים נוסחים שונים, כגון: "מלכי זדים", "מלכי אדום", "מלכי יון". הגרסה שבפי המידען היא כנראה תוצאה של הצנזורה העצמית כדי לא להרגיז את השלטונות.} 

פיוטי "ברח דודי" הם פיוטי "גאולה", שנתחברו לתפילות שחרית של יום א ויום ב של חג הפסח ושל שבת חול המועד לפני ברכת "גאל ישראל". פיוטים אלה אינם נאמרים עוד בתפילות החסידים אלא מושרים בסעודות החג ולעתים גם באירועים נוספים. בחסידות בובוב שרים את הפיוט "ברח דודי עד שתחפץ" בסעודת היום הראשון. הרבי שר את הפיוט בלחן המשותף לכל הפיוטים והקהל מתלווה אליו בפיזום הלחן. לניגון הזה המבנה החסידי הקלסי א- ב- ג- ב. ברם, המבנה הריתמי והמודליות אינם שגרתיים. קטעים א ו-ב מבוססים אמנם על מקצבים המזכירים את הוואלס החסידי, אך יש בשניהם נטייה לפארלאנדו-רובאטו (קרי: חופש ריתמי הנובע מהתייחסות לטקסט) שאין דוגמתו בניגוני הוולס. בקטע השלישי (ג) סגנון הפארלאנדו מטשטש עוד יותר את מקצבי המשקל המשולש. גם המבנה המודלי אינו אופייני לניגון החסידי המצוי: קטע א הוא במינור עם קדנצה פתוחה על הטרצה; קטע ב במז'ור, וקטע ג פותח במינור, עובר במודולציה למז'ור ומסיים על הדומיננטה באופן המצביע על ידע בהרמוניה הקלסית. הסגנון הריתמי והטונלי של הניגון מעלה אפוא את האפשרות ש"ברח דודי" הוא קומפוזיציה של חזן ממוצא חסידי. התאמת הלחן לפיוטי "ברח דודי" היא כדלהלן: את הלחן שרים מספר פעמים בהתאם למספר הבתים של הפיוט. בפעם האחרונה שרים אותו עם הפסוק "בגלל אבות תושיע בנים"- הסיומת הסטנדרטית של כל פיוטי הגאולה- אך רק בלחן של שני הקטעים הראשונים (א-ב) של הניגון הזה, במקצב הוואלס. בהקלטה זו צבי מסטבוים שר את שני הבתים הראשונים עם הלחן כולו ללא חזרה ומסיים בפסוק "בגלל אבות" כנ"ל.