18. בדחנות בריקוד המצווה- הזמנת הרבי

^{הבדחן יוסף גרינוואלד ("יוסל רמלער") וקהל, חתונת זיידע שמואל רוזנבוים, רחובות, 16 ביוני 1971}

ריקוד המצווה- אירוע מסורתי מרכזי בחתונה היהודית במזרח אירופה- קיבל בחסידות מעמד של טקס דתי בעל משמעות מיסטית (ראה: Mazor & Taube). הטקס נהוג ברוב הקהילות החסידיות. הוא מתקיים בליל החתונה, לאחר סעודת הנישואין, בנוכחות קהל מצומצם הכולל גברים ונשים. באופן פעיל משתתפים בו גברים מעטים- קרובי משפחה משני הצדדים ונכבדים אחדים.

את הטקס מנהל הבדחן, שהיה דמות מרכזית בחתונה היהודית במזרח אירופה, וכיום הוא מופיע רק בחתונות חסידיות. בחרוזים מאולתרים או נקראים מהכתב הוא מזמין את האורחים בזה אחר זה לרקוד עם הכלה. האיש המוזמן נוטל קצה של מטפחת, או אבנט (גארטל), ורוקד עם הכלה האוחזת בקצה השני. לאחר ריקוד קצר הכלה פורשת ואל הרוקד מצטרפים גברים מן הקהל הממשיכים בריקוד המעגל. הבדחן שר חרוזים גם באירועי חתונה נוספים: בקבלת הפנים (ראה לעיל, מס' 8 ולהלן, מס' II 10), בשעת הסעודה, בסעודות שבע הברכות, ועוד.

ההקלטה הזאת כוללת את שלושת הבתים הראשונים מתוך הזמנת הרבי מקרעטשניף, ר' מנחם אליעזר זאב רוזנבוים (נ' 1949) היושב ברחובות, לרקוד עם הכלה. בחרוזים אלה מציין הבדחן את ענוונותו של הרבי הצעיר, שנתמנה לאדמו"ר לא מכבר, אחרי מות אביו, ר' משה דוד (1924- 1969), שנפטר בטרם עת. הרבי, אומר הבדחן, אינו רואה עצמו ראוי לרקוד במקום אביו הצדיק, שידע לרקוד את ריקוד המצווה עם כל הכוונות המיסטיות, אשר באמצעותן אפשר לפעול בעולמות העליונים. בהמשך (שאינו כלול כאן) הבדחן מדגיש את סגולותיו של הרבי ואת יכולתו להיות מנהיג ומליץ יושר בעד בני קהילתו.

את החרוזים האלה המיועדים לרבי, חיבר הבדחן גרינוואלד (1924- 1973) לפי הלחן של שיר ביידיש בשם "איזהו מקומן של זבחים" העוסק בעבודת בית המקדש (ראה: זמירות ישראל, עמ' י, ועמ' 4). בכך רמז הבדחן כי ריקודו של הרבי כמוהו כעבודת הקודש בבית המקדש. הלחן שונה במבנהו מלחני הבדחנות הרגילים. הוא מורכב משלושה קטעים שכל אחד מהם מבוסס על שלושה מרכיבים מוסיקליים (בניגוד למבנה הזוגי, השכיח). במקביל לכך, כל מחרוזת מורכבת משש שורות (שורה לכל מרכיב) עם החריזה א-א-ב, ג-ג-ב אשר מותאמת למבנה המוסיקלי של הפריודה, לאחר כל שלוש מחרוזות הקהל עונה בזמרת הקטע הראשון של הלחן. בהקלטה זו הבאנו את שלוש המחרוזות הראשונות בהזמנת הרבי.

בעזרת ה' יתברך ויתעלה
לריקוד הבא עם הכלה
רופן מיר בגילה, ברינה,
תוך שמחה וששון,
את אח-החתן,
כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבינו שליט"א.

מיר טיען אים אלע פארשטיין
אז ער וויל נישט טאנצן אליין,
ער טענה'ט: "איך בין נישט מער ווי אפשר א במקום דא אין זאל,
דער ריקוד איז גארנישט מיין.
דאס דארף טאנצן וואיל און פיין
דער הייליגער טאטע, דער מחותן, דער רבי זצ"ל."

רצונו של אדם זה כבודו
מיר וועלן טאקע טון אזוי
און ממלא זיין פקודת-רבינו אין גאנצן,
און דער הייליגער צדיק וועט באלד גיין דא
מיט זיין זון, דער רבי שליט"א,
מיט די כלה דאס מצוה-טענצל טאנצן.

תרגום:

בעזרת ה' יתברך ויתעלה
לריקוד הבא עם הכלה
נזמין נא בגילה, ברינה,
תוך שמחה וששון,
את אחי החתן,
אדוננו מורנו ורבינו הקדוש שליט"א.

כולנו פה נבהיר לו
שלא ירקוד לבדו,
הוא טוען: "אינני אלא 'במקום' כאן באולם,
הריקוד כלל אינו שלי,
אותו צריך לרקוד היטב במקומי
אבי הקדוש, המחותן, הרבי זצ"ל."

רצונו של אדם - כבודו,
וכך נעשה כולנו פה
ונמלא את פקודת רבינו במלואה,
והצדיק הקדוש מיד יתייצב פה
עם בנו, הרבי שליט"א,
לרקוד עם הכלה את ריקוד המצווה.