19-20. שמע האל ענני בתפילה

נשיד לשבת מאת שלמה בן סעיד, שסימנו "שלמה". השיר משמש מעין מבוא לקריאת תהלים. נהוג לשיר אותו בעת הג'עלה של שבת, ובטקסי החתונה ביום חמישי שלפני שבעת ימי המשתה (קאפח: 150). שם המשורר נרמז גם בסימן השיר וגם במילים בכי"ץ וחזמ"ק, שהן "שלמה" ו"סעיד" בחילוף אותיות אתב"ש. תוכן השיר: בקשה לגאולה, קדושת השבת ושבח לאל (בהט 1995: 86). משקלו- המרובה (ואפיר): מפעלים מפעלים פעולים. 

השיר מושר כאן בשני ביצועים שונים. אף כי המנחה והרוח החיה בשתי הגרסאות הוא אותו אדם, הגרסאות שונות זו מזו. מכך רואים כיצד לחן אחד לובש וריאנטים שונים בהזדמנויות שונות או אצל מבצעים שונים, אפילו אם הם שייכים לקבוצה אחת ויש להם מנחה אחד.

19. שניים מתלמידיו של מנחם ערוסי עם מורם, המסייע להם ברקע. בגרסה זו מבוצע הפיוט כיחידה עצמאית ולא כמבוא לשירה, ועל כן חלקו הראשון- שתי השורות הראשונות- מושר באופן חופשי (כמו נשיד), ואילו המשכו- שתי השורות האחרונות- קצוב (כמו שירה) ומלווה במחיאות כפיים. הם חוזרים על כל צלעית פעמיים בשירת מענה משלים: האחד שר את העמוד הראשון (מפעלים) והשני עונה בשני העמודים הבאים (מפעלים פעולים). בסיום הברכה "וכולכם ברוכים".

20. מנחם ערוסי וקבוצת גברים וילדים מקרית אונו. בביצוע הזה מושר הרצף נשיד-שירה-הלל בפי גברים בני גילים שונים, אבות ובנים, המרבים לשיר בצוותא. הצירוף נשיד-שירה-הלל נשמר עדיין במקומות רבים בעת ביצוע ההקלטות, אך כיום הוא הולך ונעשה נדיר. גרסה זו מציגה את הפיוט כמבוא לשירה ועל כן השיר הוא בעל אופי של נשיד, מעין מבוא רפסודי. אל קבוצת המבוגרים מצטרפים מדי פעם נערים וילדים המשתתפים באירוע. פותח הסולן, ומהשורה השנייה יש מענה חוזר של הקבוצה. ברכה קצרה- "אנא ה' הושע נא והצליחה נא"- נאמרת בסיום הנשיד ומשמשת מעבר אל השירה.