6- 7. סעי יונה והשמיעיני

זו היא שירה לכל עת, עם תושיח. יש המייחסים אותה לדוד בן זכריה הלוי, ויש המייחסים אותה לסעדיה. בתי השיר כתובים עברית וערבית לסירוגים. כאן מודפסים הבתים 1, 3, 9- כולם בעברית. תוכן השיר: תוכחה לנפש להכשיר עצמה לעולם שכולו אמת. משקלו: מפעלים מפעלים/ מפעלים פעל. השיר מוכר מאוד בישראל, בעיקר בלחן שככל הנראה עיצב והפיץ יחיאל עדאקי, והתפרסם הודות לביצועיה של שושנה דמארי. לחן זה שובץ ביצירתו של חנוך יעקובי "סויטה עממית", ביצירתו של מרדכי סתר "סויטה תימנית" וכן ביצירתו של עדן פרטוש " שיר תימני". ראובן ירון עיבד את השיר למקהלה בשלושה קולות. 

מובאים כאן שני ביצועים ובהם שישה לחנים. הזמרים עוברים מלחן ללחן בזרימה טבעית ובהתאם לנסיבות. לפנינו שתי צורות של שירת מענה: בדוגמה הראשונה שני סולנים העונים זה לזה, ובדוגמה השנייה פותח סולן ועונה לו הקבוצה.

6. צדוק צובירי ויוסף עוזרי שרים רק את הבית הראשון, אך חוזרים עליו פעמיים. הם מתחילים בלחן- שהיה ידוע מאוד בציבור- במשקל זוגי, במפעם איטי ובמקצב חופשי. בהמשך הם שרים עוד שלושה לחנים, המשמשים לליווי מחול. לחנים אלה, מהם במשקל משלוש ומהם במשקל זוגי, קצובים יותר ומלווים בהקשה בפח ובתוף. תחילה הם שרים במענה משלים- צדוק שר את הדלת ויוסף את הסוגר- ובהמשך שרים שניהם יחד.

7. מנחם ערוסי וקבוצת הגברים מקרית אונו שרים את הבית הראשון, השלישי וסוף התשיעי- כולם בעברית. החל מהשורה השנייה של כל בית, הם שרים במענה משלים: הסולן שר את הדלת והקבוצה עונה בסוגר.