20-21. La novia alcanzada + Los quidusín de la novia + Los regalos de los novios

לשיר שתי גרסאות. הראשונה, מסופיה, מהללת את אושרו של החתן. "שעת האושר שבה פגשתי אותך; בשני מניינים נשאתי אותך לאישה. חלפתי על פני דלתך בעת תפילת ערבית. עברתי ושבתי; לא ראיתי אותך, נשמתי נותרה שם". אחרי הצהרה זו, הכלה והחתן מתארים את המתנות שנתנו זה לזה: "אפיתי למענו בורקס ושלחתי אותן אליו, כי הוא היה בן דודי ואהבתי אותו". הפזמון הקצר אומר: "כך, רק כך, יפתי; כך, רק כך, נשמתי". בגרסה השנייה, לחתן אורחים רבים יותר. הוא נשא את כלתו לאישה בפני עשרה מניינים, והקריא לה את שבע הברכות. גם כאן מתוארות המתנות שנתנו זה לזה: "שלחתי לחתני כובע אדום ורקום, עם דוקאט זהב על המצח וגודלו כמחצית האגוז. שלחתי לכלתי פיסת בד מפוספסת וחצאית קפלים. שלחתי לחתני לחמניות עשויות היטב בשמן, כי הוא היה בן דודי, והתאהבתי בו".