פיוט זה המיוחס לר' יהודה החסיד (נפטר בשנת 1217) מושר בסוף תפילות השבת והחג בקהילות אשכנז ונוהגים לפתוח את ארון הקודש בעת ששרים אותו. לחסידי חב"ד נעימה משלהם למילים אלה: ניגון רציני ורב הוד בעל נימה רוסית. בעיבוד זה הגוון מזרח תיכוני מסוים משום שיאיר הראל שר אותו ומלוו את עצמו בטאר האזרביג'אני.