פיוט זה מופיע בהגדות קדומות ומחברו לא ידוע. הפיוט עוסק בכך שלאורך ההיסטוריה קמים על עם ישראל אויבים רבים ומבקשים לכלותו והאל מצילהו מידם. הפיוט מופיע בהגדה מכיוון שההצלה משעבוד מצרים – מוקד סיפור החג – היא למעשה ההצלה הראשונה מתוך רבות שיגיעו אחריה לאורך הדורות. המילים הראשונות של הפיוט מתייחסות להבטחה שרירה וקיימת של האל להגן על עמו. הבטחה זו מופיעה בהגדה בסוף הקטע שקודם לפיוט, במילים: 'ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא'.
על פי מנהג האר'י נוהגים להגביה את כוס היין בעת אמירת הפיוט בכדי להדגיש את הצלתו של עם ישראל מכיליון. בקהילות אשכנז הפיוט בולט משום שהוא מושר לאחר חלק ארוך בהגדה, המבוצע בדקלום.
מוסיקה
לפיוט ישנם מספר לחנים, מתוכם שלושה שזכו לפרסום הרב ביותר:
ניגון מסורתי אשכנזי: להאזנה לביצועו של אריה גראב, לחץ כאן.
ניגון איטי שמיוחס לרבי אהרון מקרלין ומושר גם בחסידות חב'ד: להאזנה לביצוע חבורת 'רננים', לחץ כאן.
ניגון בקצב בינוני של חסידות באבוב: להאזנה לביצועו של חיליק פרנק ומקהלת חסידים, לחץ כאן.
לחנים חדשים
1. בשנת 2009 פרסם יונתן רזאל לחן נוסף לפיוט. להאזנה לחץ כאן.
2. בשנת 2011 פרסם הגיטריסט הישראלי, אליהו מאיר דאלי עיבוד אינסטרומנטלי, בסגנון רוק כבד, ללחן האשכנזי הנפוץ של הפיוט, במסגרת הפרויקט 'תפילה מתכתית'. להאזנה לחץ כאן.
מילות הפיוט
|
|
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ |