קרל ריינר, מלחין ופסנתרן, נולד ב27 ליוני 1910 בז'אטץ (בוהמיה המערבית). ריינר למד משפטים ומוסיקולוגיה באוניברסיטת צ'רלס בפראג, והלחנה במאסטר סקול, תחת יוזף סוק ואלואיס הבה. מלבד עניינו בהלחנה, ריינר היה פסנתרן מוכשר, מסור להפצת מוסיקה עכשווית לאורך אירופה. ריינר הופיע בקונצרטים לעיתים קרובות והיה מבוקש כמלווה, עד שהכוחות הנאצים הכובשים בטריטוריה הצ'כית פרסמו איסור על הופעות ציבוריות של מוסיקאים יהודים.
משנת 1939 ועד 1943, עבד ריינר עבור משרדי הקהילה היהודית בפראג, וארגן פעילויות מוסיקליות. תפוקת הלחנותיו של ריינר לאורך שנים אלו הייתה ניכרת; הוא השלים יצירות לתזמורת, מקהלה, פסנתר, מוסיקה קאמרית ושירים. בנוסף, הלחין מוסיקת ליווי לתאטרון האוונגרד D-35 וחברת אסטה גרמופון.
ריינר היה דמות מובילה בחיים המוסיקליים בטרזין. הוא היה מעורב בעיקר בהפקת דרמות וקומדיות להנאת עמיתיו האסירים. הוא כתב וביצע מוסיקת ליווי עבור המחזה ''הרומאנטים'' מאת אדמון רוסטאן, שבוצע ע''י ולסטה שנובה בקסרקטין ''המבורג'', ורקע מוסיקלי להפקה חגיגית של המחזה ''שוונדה, נגן חמת החלילים'' מאת יוזף קייטן טל (Kajetán Tyl). ככל הנראה ההפקה הפופולרית ביותר עם מוסיקת ליווי מאת ריינר הייתה המחזה 'אסתר', שהומחזה ע''י א.פ. בוריאן, המנהל של תאטרון D-35.
שלא כמו מוסיקאים בולטים אחרים שהיו כלואים בטרזין, ריינר לא היה חבר ב ''Freizeitgestaltung''. הוא הוצב לעבוד עבור הרווחה לילדים, מה שהשאיר לו זמן מועט מאוד להלחנה. עם זאת, ריינר הציג מחדש את מחזור שירי הילדים שלו 'בית הפרחים' (Kvuetovaný kůň), שנכתב בשנת 1942 לטקסט מאת נורה פריד, ונטל על עצמו עבודה על מחזור של פזמונים המבוססים על שירה מאת כריסטיאן מורגנשטיין.
קרל ריינר היה אחד מהמוסיקאים המעטים ששרדו את גטו טרזין. לאחר השחרור, הוא חזר לפראג להכין הופעה של האופרה 'האמא' (Matka) של אלואיס הבה בגרנד אופרה במאי 1945. משנת 1945-1947, חזר למעמדו ככותב תורם לכתב העת המוסיקלי ריתמוס, והחל לפרסם מאמרים במספר כתבי עת מוסיקליים בינלאומיים. לאורך השנים הראשונות שלאחר המלחנה, ריינר מיקד את תשומת ליבו בהלחנת שירים עם נושאים סוציאליסטיים כדוגמת ''הטיל עם שלט אדום'', ''אטום המלחמה'', ''לא, יאנקי, לא'' ועוד. בנוסף, המשיך להלחין יצירות סימפוניות וקאמריות, והחל להתעסק בכתיבת מוסיקה לסרטים.
ריינר נפטר בפראג ב17 לאוקטובר 1979.
