מרדכי ברויאר נולד בעיר פרנקפורט דה-מיין בכ'ו בניסן תרע'ח (8 באפריל 1918) כבנם השני של דר' יצחק ברויאר ואסתר ג'ני לבית אייזמן. מרדכי נולד וגדל בבית סבו 'בית הרב', הרב שלמה ברויאר, רב הקהילה, שהיה חותנו וממלא מקומו של הרב שמשון רפאל הירש שגיבש, עיצב והנהיג את הקהילה. בן דודו, הוא פרופ' מרדכי ברויאר, חוקר המקרא וחתן פרס ישראל, שעסק גם הוא בהיבטים מוזיקליים של טעמי המקרא ושל פיוטי אשכנז.
מרדכי ספג מאביו את החיבה העזה לארץ ישראל בכלל ולירושלים בפרט. בשנת 1936 המשפחה עלתה לארץ ישראל. בתחילה למד ברויאר יחד עם אחיו יעקב בירושלים, בישיבת הרב דושינסקי של העדה החרדית לזמן קצר ומשם עבר לישיבת חברון למשך שנתיים עד שנת 1938. הוא לימד אנגלית בבית הספר 'חורב' שנוסד ע'י עולים חרדים מגרמניה.
בשנת 1942 למד ברויאר בקונסרבטוריון בירושלים בקורס למורים למוזיקה וקיבל תעודת הוראה, כאשר במקביל הוא שמע שיעורים פדגוגיים באוניברסיטה העברית בהר הצופים. באותה שנה נשא לאישה את שמחה, בתו של דר' יעקב לוי שעלה מברלין לירושלים. החל מאותה שנה ועד למלחמת השחרור למד לימודים אקסטרניים מטעם אוניברסיטת לונדון אך לא סיים את תואר ה-.BA בשל עזיבת הבריטים את הארץ ומלחמת העצמאות. בשל היות אביו, שנפטר בשנת 1946, מנהיג אגודת ישראל, נמנעו בניו מלימודים מסודרים באוניברסיטה העברית שהייתה מזוהה עם המפעל הציוני החילוני.
בראשית שנות החמישים ניהל ברויאר במשך כשבע שנים את מוסד 'כפר אליהו' של עליית הנוער ליד גדרה, שם הנהיג תפילה בסגנון המשלב בין העדות השונות של ילדי המוסד.
ברויאר החל את לימודיו באוניברסיטה העברית לקראת סוף שנות החמישים בעקבות השפעתה של אמו וסיים .BA ו-.MA. בשנת 1966 קיבל תואר דוקטור לתולדות ישראל. במשך כעשר שנים הוא לימד וניהל את כל מוסדות 'חורב' בירושלים והיה בין מקימי הישיבה התיכונית שם. בשנת 1970 הפסיק את עבודתו בהוראה בבתי-ספר ועבר לאוניברסיטת בר-אילן להוראה במחלקה לתולדות ישראל עד יציאה לגמלאות ב1986. תחומי מחקרו היו בעיקר תולדות היהדות האורתודוקסית בגרמניה (נאו-אורתודוקסיה), ועולם הישיבות והתפתחותן.
חינוכו המוזיקלי של מרדכי ברויאר:
הבית וביהכנ'ס נתנו לו חינוך מוזיקלי משמעותי אף שלא פורמלי. בבית משפחת ברויאר תפסו הזמירות בשבתות וחגים מקום מרכזי. בבית-הכנסת של קהילת 'קהל עדת ישרון' בפרנקפורט דה-מיין, תפסה השירה והחזנות מקום משמעותי וכילד מוזיקלי מרדכי למד שם הרבה. בבית-הכנסת הייתה מקהלה קבועה והמנצח, מקס נוימן, שהיה גם מורה למוזיקה בבית-הספר לקח ילדים שהכיר מהלימודים למקהלת בית הכנסת. בגיל 11 התקבל מרדכי ברויאר לשיר במקהלת ביהכנ'ס כסופרן. לחברי המקהלה היו חזרות ושעורים מסודרים. החזן הראשי היה פסחוביץ והוא כינה את מרדכי הילד בכינוי חיבה 'ידידי ועמיתי'. מבחינתו הוא היה הילד הכי מוזיקלי. לבקשתו, החל מרדכי ללמוד לנגן על פסנתר במשך כמה שנים עד שמלאו לו שלוש עשרה.
בארץ לימד מרדכי ברויאר בקונסרבטוריון את תולדות המוזיקה היהודית. בשנות החמישים לימד בתל אביב במדרשיה למורים למוזיקה של קסטנברג ועמירן. עד שנת 1943 חשב על קריירה כמלחין והתלבט בנושא. הוא מעיד שהגיע להכרה שאף שהוא מאוד אוהב מוזיקה, כבר כתב והלחין יצירות, אין זה מספיק בכדי לעשות קריירה מזה. הלימודים בקונסרבטוריון השלימו לכאורה כמיהה זו של עיסוק מסודר במוזיקה. במשך שנים רבות שימש כשליח-ציבור בבית-הכנסת 'חורב' בשכונת רחביה בירושלים שכינס אליו רבים מיוצאי גרמניה.
במשך השנים חיבר מרדכי ברויאר יצירות ליטורגיות ופרא-ליטורגיות רבות לאירועים שונים ומגוונים. כאיש חינוך במשך שנים רבות, וכמוזיקאי שהמוזיקה בוערת בתוכו, ראה את המוזיקה ככלי עיקרי בחינוך הנוער מצד אחד ובצורך לחנך למוזיקה מצד שני.
בשנים 2003- 2004 נפגש מרדכי ברויאר עם עודד פלס, והקליט את כל הרפרטואר של קהילת פרנקפורט דה-מיין, על פי 'לוח השנה המוזיקלי' שלה, כולל המוסיקה הליטורגית והפרא-ליטורגית, מנהגים ומסורות, כפי שהיו מקובלים בקהילתו ובמשפחתו. ההקלטה נעשתה בצורה סיסטמטית לפי נושאים בלוח השנה היהודי כדלהלן: הקדמה וביוגרפיה אישית; מסורת מוסיקלית בפפד'מ; שבת; זמירות; קריאה בתורה; תפילות חול; שלשה רגלים; הגדה של פסח; חנוכה; פורים; תעניות וסליחות; חודש אלול; חודש תשרי. הקלטות אלו זמינות באופן מקוון באתר הספריה הלאומית.
הביוגרפיה מתוך: עודד פלס, סיכום וסקירת הקלטות אולפן בפונותיקה הלאומית של פרופ' מרדכי ברויאר בנושא: המסורת והנוסח של קהילת פרנקפורט ע'נ מיין, גרמניה, (עבודה סמינריונית למוסמך במסגרת הדרכה אישית של פרופ' אדווין סרוסי, 2015)
מידע נוסף:
לביוגרפיה נוספת ראו 'מרדכי ברויאר' בויקיפידיה.
ראו באתר זמרשת אחד מהשירים שהלחין ברויאר: כרועה עדרו ירעה.
אוסף כתבי היד עם יצירותיו המוזיקליות של פרופ' מרדכי ברויאר הועברו למחלקה למוזיקה של הספריה הלאומית, ראו כאן.
