ישראל מאיר יפת נולד בקסל גרמניה. בשנת 1853 הוא החל לעבוד כמנצח מקהלה ומורה בסמינר האורתודוקסי של פרנקפורט היכן שנשאר עד מותו בשנת 1892. יפת חיבר כמות רבה של מוזיקה יהודית ליטורגית לשם שימוש בבית הכנסת. העיבודים שלו היו פשוטים מבחינה הרמונית ומלודית והושפעו מאד מהליד הגרמני וההימנונים פרוטסטנטים. פרסם טכסטים חינוכיים רבים על הדקדוק העברי והקנטילציה הנכונה של התנ'ך על-פי המסורת הגרמנית.הטכסט המפורסם ביותר וזה שנעשה בו הכי הרבה שימוש היה Metek Sefatayi; Hebraeische
( 1926 Sprachlehre ), וכן ( Moreh ha-Kore; Die Accente der Heiligen Schrift(1896 . עבודה חשובה של יפת היתה 'שיר ישורון' (1922) אוסף בן שלושה כרכים של יותר מ100 מלודיות של בית הכנסת לחזן ומקהלה שכללה את כל הליטורגיה של שבת וחגים.